מערת אורנית בכרמל

מסלול הלוך ושוב קצר אך אתגרי, מטירת כרמל אל מערכת מערות, ששימשה את האדם הקדמון.

אורך המסלול

2

ק"מ

נקודת התחלה

פארק מונהיים טחרת כרמל

נקודת סיום

כנ"ל, שביל הלוך חזור.

רמת קושי

בינונית/קשה

עונה מומלצת

כל השנה

מה רושמים בוויז

פארק מונהיים עירת כרמל

איך מגיעים

פארק מונהיים ממוקם בחלקה המזרחי של טירת כרמל ליד מלון קדם.

קישור לישומון ניווט Off-Road

מפת המסלול

סיפור דרך

בפארק מונהיים עוברים את השער ונכנסים לפארק הכרמל. מצד שמאל של השער נראה שולחנות פיקניק שעל אחד מהם יש סימון שבילים בצבע אדום. ניצמד לסימון השבילים האדום עד למערת אורנית. הדרך למערה נחלקת לשלושה חלקים: טיפוס של כ-400 מטרים, הליכה מישורית בגב הגבעה כ-400 מטרים ולבסוף טיפוס למערה של עוד כ-200 מטרים ובסך הכול המרחק למערה הוא קילומטר אחד. לאחר הביקור במערכת המערות נחזור לפארק מונהיים באותה הדרך.

רצוי מאד לעצור מידי פעם ולהשקיף על הנוף המרהיב של הכרמל. מצד צפון נראה למרגלות הגבעה את נחל גלים ומעברו השני של הנחל נראה את שכונת דניה של חיפה.

לתשומת הלב: לקראת ההגעה למערה השביל עלול להיות בוגדני וחלקלק ויש לנקוט בזהירות רבה.

סרטון להמחשת המסלול

ערך מוסף

מערת אורנית[i]

מערת אורנית היא מערכת של מערות קארסטיות הממוקמת על מצוק דולומיט בגדה הדרומית של נחל גלים, על המורדות המערביים של הר הכרמל, בסמוך לחיפה ולעיר טירת כרמל. מערכת זו ניצבת בגובה של 220 מטרים מעל פני הים וכ-120 מטרים מעל ערוץ הנחל, במרחק של כ-3 קילומטרים מחוף הים התיכון ומדרום למעיין השופע עין קדם. אורכה הכולל של מערכת המערות הוא כ-120 מטרים והיא מורכבת לפחות משבעה אולמות מרכזיים. האתר הוזכר לראשונה בכתובים בשנת 1908 והחפירות הארכיאולוגיות המוקדמות ביותר בו נערכו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20.

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במערת אורנית, החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד לסקרים מאוחרים יותר, התגלה מגוון רחב של ממצאים המעידים על שימוש במערה בתקופות שונות:

מתקני סלע (ספלולים ומכתשים): הממצא המרכזי והבולט ביותר במערה הוא עשרות מתקני סלע אנושיים שנחצבו ישירות אל תוך משטחי הסלע, רובם מרוכזים בשלושה אולמות מרכזיים ומרביתם בעלי צורה עגולה או סגלגלה דמוית ספל, כאשר קוטר הפתח שלהם נע לרוב בין 5 ל-10 ס"מ, ועומקם הממוצע נע בין 4 ל-10 ס"מ. על סמך השוואה לאתרים ארכיאולוגיים אחרים, החוקרים מעריכים כי רוב המתקנים משויכים לתקופה הניאוליתית קדם-קרמית, אם כי ייתכן שחלקם שייכים לתרבות הנטופית שקדמה לה.

כלי צור: בשכבות של תלכיד סלעי ברחבי המערה נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור המזוהים עם התקופה הפלאוליתית התיכונה והתקופה הפלאוליתית העליונה. המכלולים שנחפרו כוללים, בין היתר, נתזים וחודים שיוצרו בטכניקת לוולואה ,(Levallois) המהווים כ-8% עד 12% מהממצאים באותן שכבות. בנוסף, נמצאו נקרים כלים דמויי-קופיץ, דיסקוסים וכלים משוננים.

שברי חרס ושרידי בעלי חיים: בשכבות האדמה השונות (כפי שעולה מהחפירות, התגלו שברי כלי חרס מתקופות היסטוריות שונות. כמו כן, נמצאו שברי חרס המזוהים עם התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה, ולצידם התגלו גם עצמות של מכרסמים קטנים.

[i]Rosenberg, D., & Nadel, D. (2011). Characterization and distribution of bedrock features at Ornit Cave, Mt. Carmel, Israel. Journal of the Israel Prehistoric Society41, 37-69.‏

משוב על המסלול