שמורת שער פולג
מסלול שער פולג הוא פנינת טבע במרחב אורבני. המסלול עובר בתל פולג, עליו עובר שביל ישראל ובו נחצב בעבר הרחוק שער פולג שנועד למטרות ניקוז מי נחל פולג וכן, לצורכי הגנה על המצודה שהייתה בראשו. מתל פולג ממשיכים לגבעת השלום ומשם חזרה לחניון שער פולג. בשלהי הקיץ ניתן לראות את החצב המצוי ובעונת החורף פריחת רקפות ואירוס הארגמן.
מחניון שער פולג לתל פולג
מחניון שער פולג יורדות מדרגות המתחברות לשביל הנמצא מתחת לחניון. בשביל פונים שמאלה לכיוון צפון והולכים כ-300 מטרים עד שפונה ימינה. כ-50 מטרים אחרי הפנייה ימינה מגיעים לצומת דרכים, הנמצא תחת תל פולג, בו פונים ימינה לכיוון דרום. ממשיכים דרומה בשביל הנמצא למרגלות תל פולג בשטח שנחצב בעבר ומוכר כשער פולג, כ-300 מטרים עד שמגיעים למסעף עם שביל צר הפונה שמאלה ועולה לתל פולג. בכניסה לשביל הצר יש שלט המכריז שהעלייה בשביל אסורה לרוכבי אופניים. עולים בשביל וכאשר מגיעים לתל פונים שמאלה לכיוון צפון. השביל על התל הוא חלק משביל ישראל וממנו נשקף נוף מרהיב על סביבת נחל פולג. אחרי כ-250 מטרים מגיעים למסעף ובוחרים את השביל הימיני היורד מהתל לכיוון ערוץ נחל פולג.
מתל פולג לגבעת השלום
אורך הירידה מתל פולג לערוץ הנחל הוא כ-80 מטרים וכאשר מגיעים לערוץ הנחל פונים ימינה וממשיכים בשביל, המקביל לערוץ ונמצא במעין מנהרת קנים. אחרי כ-150 מטרים השביל נפתח ואחרי עוד כ-250 מטרים מגיעים לצומת דרכים ולידו נמצא עץ ענף, עליו תלויות נדנדות. עץ זה מכונה בפי המקומיים עץ הקופים. מעץ הקופים פונים שמאלה לכיוון מזרח ואחרי עוד כ-150 מטרים מגיעים למסעף דרכים ממנו עולה דרך לגבעה. עולים בשביל ומגיעים לסככה ולידה ספסל. גבעה זו מכונה גבעת השלום.
מגבעת השלום חזרה לסיום
מגבעת השלום ממשיכים דרומה ויורדים כ-400 מטרים לכיוון דרום ולאורך גדרות של מטעים. מגיעים לצומת דרכים בו פונים שמאלה וממשיכים לאורך מטע אפרסמונים עוד כ-400 מטרים עד שמגיעים לגדרות קיבוץ יקום, שם פונים ימינה לכיוון מערב וממשיכים לאורך הגדרות עוד כ-150 מטרים וכאשר מגיעים אל מול שער הכניסה (סגור בדרך כלל ומשמש לחקלאים) ממשיכים בשביל העולה לגבעה ואחרי כ-200 מטרים מגיעים לשביל ישראל. בשביל ישראל פונים ימינה לכיוון צפון וממשיכים כ-350 מטרים (חלקם בשביל צר בין הצמחייה וחלקם על דרך עפר רחבה) עד שהוא פונה בחדות ימינה. בצומת בו שביל ישראל פונה ימינה, נפנה שמאלה לכיוון מערב ונכנס לאתר ששימש בעבר כגן אירועים. הדרך בה נלך עוברת תחת עצי איקליפטוס ומימין נוכל לראות בחורף מאגר מים. אחרי כ-400 מטרים נגיע למדרגות העולות לחניון שער פולג, נעלה בהן ונסיים.
מהו שער פולג?
שער פולג (הנקרא לעיתים גם פרצת הכורכר) הוא פתח ברכס הכורכר המערבי של אזור השרון, דרכו זורמים מי נחל פולג אל הים התיכון, מול מכון וינגייט. הסיבה המרכזית לחציבת השער הייתה ניקוז ביצות. רכס הכורכר החופי שימש כסכר טבעי שמנע ממי הנחל להישפך אל הים. כתוצאה מכך, המים הצטברו ממזרח לרכס ויצרו אזור נרחב של ביצות (שהיו מוכרות היסטורית כביצת רמדאן או בּירכּת רמדאן). הביצות הללו מנעו אפשרות לעיבוד חקלאי והיוו מוקד לדגירת יתושי אנופלס מעבירי מלריה. חציבת הפרצה ברכס נועדה להעניק למים מוצא לים, לייבש את השטח ולהכשיר אותו להתיישבות וחקלאות. פעולות החציבה, ההרחבה והתחזוקה של השער לא נעשתה בבת אחת, אלא התפרסו על פני מספר תקופות היסטוריות:
תקופת הברונזה (התקופה הכנענית): העדויות הארכיאולוגיות, כולל החפירות ב"תל פולג" הסמוך, מצביעות על כך שהפרצה נחצבה לראשונה כבר בתקופה זו. הכנענים הקימו במקום עיר שחלשה על המעבר האסטרטגי והגנה על השטחים שיובשו.
התקופה הרומית: הרומאים הרחיבו והעמיקו את הפרצה באופן משמעותי כדי לשפר את הניקוז ולהרחיב את השטחים החקלאיים, בדומה למפעלי הנדסה ומים אחרים שלהם במישור החוף.
העת החדשה: עם השנים, עקב הזנחה והצטברות חולות נדודים, הפרצה נסתמה והביצות חזרו להציף את מרכז השרון. בשנות ה-30 של המאה ה-20, כחלק ממפעל ייבוש הביצות ומיגור המלריה, נחפרה הפרצה והועמקה מחדש על ידי מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט וגופים התיישבותיים. החציבה המודרנית היא שהעניקה לשער את ממדיו וצורתו הנוכחיים.