נחל קיני, מגידו
מסלול נחל קיני, היוצא ממתחם המסעדות בצומת מגידו, עובר בשטחים בעלי משמעות תנכית והיסטורית בקנה מידה עולמי (ראו פירוט בפרק ערך מוסף). למסלול שתי גרסאות: גרסה בינונית/קלה וגרסה למיטיבי לכת. המסלול מתחיל במתחם המסעדות בצומת מגידו, עובר לאורך נחל קיני ונכנס ליער מגידו. בגרסת מיטיבי הלכת המסלול עולה לתצפית על גבעת יאשיהו וממנה יורד לערוץ נחל קיני ומשם לסיום. הגרסה קלת המשקל דומה מאד, למעט הטיפוס לגבעת יאשיהו.
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
ממתחם המסעדות ליער מגידו
מהצד המערבי של מתחם המסעדות יוצאת דרך לכיוון צפון עד לנחל קיני. אחרי כ-250 מטרים מגיעים לערוץ הנחל, שם פונים שמאלה לכיוון מערב וממשיכים בדרך המקבילה לערוץ הנחל כ-900 מטרים עד שמגיעים למסעף עם דרך החוצה את נחל קיני. במסעף פונים ימינה ויורדים לכיוון ערוץ הנחל וחוצים אותו על גבי סוללת עפר. בחורף השטח מתמלא מים והמקום נקרא מאגר קיני. אחרי חציית הנחל מגיעים למסעף בו פונים שמאלה לכיוון מערב והולכים כ-300 מטרים עד שמגיעים למנע בקר וחוצים אותו. אחרי מעבר מנע הבקר מגיעים לצומת דרכים ובוחרים את הדרך הממשיכה ישר ועולה במעלה הגבעה ליער מגידו.
מיער מגידו לבית העלמין המוסלמי אל לג'ון
בצומת הדרכים, לאחר מעבר מנע הבקר, ממשיכים ישר במגמת עלייה קרוב ל-200 מטרים ומגיעים למסעף דרכים. במסעף פונים שמאלה לכיוון מערב והולכים בדרך קצת יותר מ-200 מטרים ומגיעים מסעף דרכים נוסף בו פונים ימינה לכיוון צפון. אחרי הפנייה הולכים בדרך על קו גובה (כלומר, אין עליות וירידות רבות) בין עצים שרובם עצי אורן. בהמשך הדרך היא משתפלת במתינות ואחרי כ-800 מטרים מגיעים למסעף דרכים בו פונים בחדות ימינה, לכיוון מזרח, במורד הוואדי. אחרי קרוב ל-400 מטרים מגיעים לצומת דרכים הנמצא מתחת למחצבת גבעת יאשיהו. ובצומת ממשיכים ישר לכיוון מזרח עוד קצת יותר מחצי קילומטר עד שמגיעים למעבר הולכי רגל בגדר המקיפה את גבעת יאשיהו (גבעת יאשיהו היא גבעה בזלתית חפה ברובה מעצים). מכאן בחרו את המסלול המתאים לכן – גרסת מיטיבי הלכת או הגרסה הקלה יותר.
גרסת מיטיבי הלכת (אורך 6.1 ק"מ): מעבר הולכי הרגל מסומן בסימון שבילים סגול המעיד שזה תוואי של שביל מגידו. חוצים את המעבר ומתחילים לטפס לגבעת יאשיהו, עלייה של חצי קילומטר. הדרך למעלה אינה ברורה דיה, אולם ניתן לראות בכל נקודה את סימון שביל מגידו עד שמגיעים לפסגת הגבעה עליה יש שני עצים. כאשר מגיעים לפסגה, נשקפת ממנה תצפית מרהיבה של 360 מעלות לכיוון יער מגידו ותל מגידו. מפסגת גבעת יאשיהו משתפלת דרך רחבה לכיוון מזרח שצבעה הכהה מעיד על טיבה הבזלתי. חלקה הראשון של הדרך היורדת מפסגת גבעת יאשיהו תלול ויש לרדת בזהירות רבה. אחרי כ-850 מטרים הדרך מגיעה לגדרות קיבוץ מגידו ובמסעף עם הדרך הנושקת לגדר הקיבוץ פונים ימינה לכיוון דרום. אחרי כ-150 מטרים מגיעים למסעף דרכים בו פונים שמאלה לכיוון מזרח וסמוך לו מדרום נראה בית עלמין מוסלמי של הישוב אל לג'ון שננטש במלחמת השחרור. שמו של הישוב נגזר מהשם ליגיון המציין כי במקום חנה בעבר ליגיון רומי.
גרסה בינונית/קלה (אורך 5.8 ק"מ): ממול מעבר הולכי הרגל הנמצא למרגלות גבעת יאשיהו, ישנו מסעף דרכים. במסעף פונים ימינה לכיוון דרום/מזרח וממשיכים ביער כ-400 מטרים עד לצומת דרכים. דרך זו משופעת במערות קבורה ובתקופת המשנה עת היה במקום כפר עותנאי (מסכת גיטין פרקים א' ו-ז'). בנוסף, שכן במקום זה הליגיון הרומי השישי פראטה (מכאן גם שם המקום בלטינית לגיו שהפך בערבית לכפר אל לג'ון). בצומת הדרכים פונים שמאלה לכיוון מזרח והולכים בדרך הרחבה, בה כבר הלכנו, כחצי קילומטר עד בית העלמין המוסלמי של הכפר אל לג'ון, אחריו מגיעים למסעף דרכים (ניתן לראות במסעף את סימן שביל מגידו), בו פונים ימינה לכיוון ערוץ נחל קיני.
מבית העלמין המוסלמי אל לג'ון לנחל קיני ולסיום
לאחר הפנייה לכיוון מזרח, ממשיכים בדרך עוד כ-300 מטרים עד שמגיעים למסעף עם דרך היורדת לערוץ נחל קיני וחסומה בשער למניעת כניסת כלי רכב. במסעף יורדים לערוץ הנחל ופוגשים בסימון שבילים אדום, שם פונים שמאלה לכיוון מזרח. ערוץ נחל קיני בקטע זה עתיר עצים, מים זורמים ותחנת קמח ישנה וההליכה לאורך הערוץ מרוממת נפש. הולכים במקביל לערוץ הנחל כ-600 מטרים עד לדרך החוצה אותו, שם פונים ימינה וחוצים את הנחל (ייתכן שיהיה צורך להירטב אם המים גבוהים). לאחר חציית הנחל ממשיכים עוד כ-250 מטרים לחניון המסעדות ולתחנת הדלק ומסיימים.
על חמישה קרבות תנכיים והיסטוריים בקרבת מגידו ועל קרב אחד שאסור שיהיה
במגידו ובקרבתה אירעו כמה קרבות שחלקם מוזכר בתנ"ך וחלקם בעלי משמעות היסטורית עולמית
יעל וסיסרא (שופטים ד׳–ה): נחל קיני נקרא כנראה על שם שבט הקיני ושם זה אף מוזכר כנחל קינה, במקדש כרנך שבמצרים (בהמשך). בעת ההיא בני ישראל היו משועבדים ליבין מלך כנען ושר צבאו היה סיסרא. השופטת, דבורה הנביאה קראה לברק בן אבינועם משבט נפתלי וציוותה עליו לעלות להר תבור ולהילחם בכנענים המשעבדים. הקרב התחולל באזור הר תבור ונחל קישון ובו נחל סיסרא תבוסה מידי שמיים. סיסרא בבורחו מהקרב, הגיע לאוהל של יעל אשת חבר הקיני, שאירחה אותו באוהל, נתנה לו לשתות חלב, וכאשר נרדם הרגה אותו.
קרב המלך יאשיהו נגד פרעה נכו: המקרא מציין את נפילתו בקרב של מלך יהודה יאשיהו בקרב במגידו (מלכים ב' כב'-כג' ודברי הימים ב' לד'-לה'). הקרב התרחש בשנת 609 לפנה״ס באזור מגידו ונחשב לאחד האירועים הדרמטיים בתולדות ממלכת יהודה. בסוף המאה ה-7 לפנה"ס התמוטטה האימפריה האשורית. מלך מצרים, פרעה נכו השני יצא בראש צבא גדול כדי לסייע לאשורים במאבקם נגד הבבלים והמדים, בדרכו, שעברה בעמק יזרעאל, שלח פרעה נכו מסר ליאשיהו ובו ביקש שלא יתערב במלחמה שאינה מכוונת נגד יהודה, אך יאשיהו התעלם מהאזהרה, יצא להילחם אותו ונפל בקרב ליד מגידו. לזכר נפילתו בקרב במגידו נקראה על שמו נקראת גבעה בזלתית המשקיפה על תל מגידו בשם גבעת יאשיהו. מותו של יאשיהו היה אסון לאומי ביהודה, מפני שנחשב למלך צדיק ורפורמטור דתי חשוב, שביצע רפורמה גדולה בפולחן בירושלים. לאחר מותו יהודה איבדה את עצמאותה המדינית בהדרגה ואחרי עשרים ושלוש שנים חרבה בידי נבוכדנאצר השני מלך בבל.
קרב מגידו של פרעה תחותמס השלישי נגד מלכי קדש: הקרב המוקדם ביותר המתועד בהיסטוריה חרות על קירות המקדש הפרעוני אשר בכרנך, מצרים עילית. ייחודו של קרב זה בכך שזהו הקרב המתועד הראשון בהיסטוריה (לא מוזכר במקרא). להרחבה נוספת לחצו כאן.
קרב הממלוכים במונגולים בעין ג'אלוד (עין חרוד): קרב מעל משמעות היסטורית מרחיקת לכת התרחש בחודש ספטמבר 1260, בעין ג'אלוד, לא רחוק ממגידו, בין המונגולים והממלוכים. המונגולים הצליחו עד אותה העת להתפשט כאש בשדה קוצים מהמזרח הרחוק והגיעו אף עד אירופה במסעי כיבוש. חיל משלוח מונגולי שנשלח לארץ ישראל נחסם על ידי הצבא הממלוכי ובכך הקיץ הקץ על ניסיונם של המונגולים לכבוש את ארץ ישראל ולהתפשט דרכה לאפריקה. נזכיר כי הממלוכים הם אלה שהביאו גם לסיום שלטונם של הצלבנים בארץ ישראל, תחילה בקרב קרני חיטין ביולי 1187, בו הביס צלאח א דין את הצבא הנוצרי בראשות מלך ירושלים גי דה ליזיניאן ולבסוף, בשנת 1291 בא הקץ על ממלכת הצלבנים לאחר כ-200 שנות שלטון, עם כיבוש עכו בידי הממלוכים.
גירוש העות'ומאנים מארץ ישראל בידי הגנרל אלנבי:
קרב מגידו (19–25 בספטמבר 1918) היה הקרב המכריע והאחרון במערכה על סיני וארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה. הקרב, שהונהג על ידי הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי, הסתיים בניצחון מוחץ על כוחות האימפריה העות'מאנית ושינה את פני המזרח התיכון. אלנבי, נקט בטקטיקת הטעייה שהובילה לתבוסת העות'ומאנים ולסיום האימפריה שלהם בלבנט ולתחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל.
ארמגדון – הקרב שאסור שיהיה
השם ארמגדון (Armageddon) נגזר מהשם הר מגידו ומסמל במסורת הנוצרית קרב אפוקליפטי של אחרית הימים, בו יתנגשו כוחות הטוב מול כוחות הרע, רגע לפני שפיטת העולם וקץ ההיסטוריה האנושית. המושג מופיע פעם אחת בלבד בברית החדשה, בספר חזון יוחנן (ספר ההתגלות), פרק ט"ז 16, בו מתואר כיצד מלכי הארץ נאספים למלחמה הגדולה של אלוהים: "וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּעִבְרִית הַר מְגִדּוֹ".
