המסלול מתחיל בהר ברקן, על רכס הגלבוע ומסתיים בהר שאול. המסלול עובר בשטחי שיחים ויערות אורנים ובחלקו בדרך נופית הצופה על עמק יזרעאל. בחודשים מרץ אפריל צומח ברכס הגלבוע המין האנדמי אירוס הגלבוע.
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
מצפור הר ברקן
המסלול נפתח במצפור מרשים בפסגת הר ברקן, ממנו נשקפת תצפית פנורמית על רכס הגלבוע, ובייחוד לכיוון דרום – לעבר העיר ג'נין ומורדות השומרון. סביב הפסגה יש מסלול מעגלי קצר (כ־400 מטרים) החושף גתות ובורות מים עתיקים – עדות לנוכחות אנושית קדומה במקום. באביב (מרץ–אפריל), המקום מתמלא בפריחתו המרהיבה של אירוס הגלבוע ופרחי בר נוספים.
ירידה מהמצפור
מפסגת ההר מתחילה ירידה דרומה בשביל מסומן באדום. לאחר ירידה מתונה חוצים את כביש 667 בזהירות, וממשיכים בירידה תלולה בינות עצי אורן.
מפגש עם שביל כחול
כעבור כ־700 מטרים, השביל האדום מצטלב עם שביל מסומן בכחול ופונים בו שמאלה לכיוון מערבה. השביל הכחול רחב ונוח להליכה, ומתקדם פחות או יותר לאורך קו הגובה, כך שהמסלול מתון ואינו כרוך בעליות או ירידות משמעותיות. לכל אורכו נשקפים נופים מרהיבים של עמק יזרעאל.
חציית ואדי ועלייה להר שאול
לאחר כ־2.5 ק"מ, השביל הכחול פונה בחדות לכיוון דרום/מערב, חוצה ואדי וממשיך במגמה מערבה.
בהמשך, מגיעים למפגש עם שביל מסומן אדום למרגלות הר שאול, פונים ימינה לכיוון צפון ומתחילים לעלות לפסגת ההר.
5. פסגת הר שאול
הר שאול מציע תצפית פנורמית לעמק יזרעאל, רמות יששכר ועמק חרוד. ההר קרוי על שם המלך שאול, שעל פי המסופר בתנ"ך נפל בקרב עם הפלישתים (שמואל ב' פרק א').
קטע ממאמר של החוקר הבריטי Ovenden משנת 1923 במשלחת מחקר לרכס הגלבוע:
.. בנקודה זו (על רכס הגלבוע) נחנו והתענגנו מהמראה הנפלא לכיוון מזרח של העמק וראינו את האקרופוליס של בית שאן העומד כמו זקיף השומר על הדרך לעמק הירדן, עם הרי הגלעד מאחוריו ומצפון, הר התבור וגבעות הגליל. ממש מתחתינו בעמק, המושבה היהודית בית אלפא הנראית תחומה בתוך שטח מגודר ומעובד. (תרגום, עמיקם הרפז).
Ovenden, G. J. H. (1924). Mount Gilboa. Palestine Exploration Quarterly, 56(4), 193-195.
רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא
שנים לא רבות אחרי ביקורה של משלחת המחקר לרכס הגלבוע, נחשפה בשנת 1928 רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא. בניית בית הכנסת מתוארכת למאה החמישית ורצפת הפסיפס שלו כוללת סמלים יהודיים המעידים על משמעות המקום.
