פרדסנות בארץ ישראל ובשרון

פרדסי בית אליעזר משתרעים על שטח רחב בשרון ומהווים תזכורת לחשיבותו של ענף ההדרים בארץ ישראל מראשית ההתיישבות. מאמרו של דן גלעדי[i] הפורס פיסת היסטוריה של ענף ההדרים בארץ ישראל מובא כאן בקצרה.

אין עוד אזור התיישבותי בארץ שהיה קשור בצורה כה מובהקת בענף משקי אחד, כמו שהשרון היה מותנה וכרוך בפרדסי הדרים. עד סוף המאה ה-19 היה השרון מיושב בדלילות רבה ע"י שבטים מועטים נודדים למחצה ורוב השטח היה ביצתי ורק חלק מהאדמות היה מעובד. באזור השרון הייתה אז רק מושבה יהודית אחת, כפר סבא שקלטה את מגורשי יפו לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה, לאחר שהופצצה עברו תושביה, איכרים ברובם לחדרה.

במלחמת העולם הראשונה נהרס המשק החקלאי היהודי ועברו שנים עד ששוקם בתהליך שהחל בשנת 1924 כתוצאה מגל עלייה חדש (העלייה הרביעית) שחלק גדול ממנה התיישב בשרון שהיה מיושב בדלילות ובאותה העת קפצה מאד רווחיותו של ענף ההדרים לייצוא. מאחר ואדמת השרון הוערכה כמתאימה לגידול הדרים הפך ענף זה לדומיננטי.

התפתחות הפרדסנות תרמה תרומה משמעותית וחיובית להתפתחות העבודה העברית והעולים ראו בעבודה עברית ערך מקודש. בשנת 1936 היו בשרון 105 ישובים כפריים שהיוו כ-40% מכלל הישובים הכפריים היהודים בארץ וענף ההדרים היה הדומיננטי שבענפי התעסוקה. הפרדסים השתרעו על פני 84% משטחי השלחין בשרון וערכם של ההדרים בסך ענפי התוצרת החקלאית בארץ עמד על כשני שליש. בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת תפס יצוא ההדרים כשלושת רבעים מכלל היצוא והועסקו בו כ-20,000 פועלים יהודים. השרון כולו היה לשטח הרצוף בפרדסים.

החל משנת 1936 חל מפנה לרעה, דווקא בעת שהייצוא עלה. מחירי ההדרים בעולם ירדו כתוצאה ממשבר כלכלי ובסופו של חלה קריסה בענף ושטחי פרדסים רבים נעקרו.

[i] דן גלעדי. (1988). ההדרים בשרון – מנוף ליישוב ופיתוח האזור. בתוך: אתרים ומקומות בארץ ישראל. עורכים: גדעון ביגר ואלי שילר. הוצאת אריאל עמודים 31 – 37.