יער שוהם
יער שוהם הוא תא שטח התחום בין כביש מספר 6 וכביש מספר 444. ביער כמה שכיות חמדה ארכיאולוגיות ובהן גבעת הספלולים וכנסיית בקחוס ומפת מידבא. המסלול מתחיל ומסתיים ברחוב צורן בשוהם, הולך לאורך נחל בית עריף, עולה לגבעת הספלולים ולכנסיית בקחוס וחוזר בשביל ישראל.
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
משוהם לגבעת הספלולים
המסלול יוצא מקצהו המזרחי של רחוב צורן הקרוב לכביש מספר 444, סמוך לגשר העובר על נחל בית עריף. יוצאים לכיוון מזרח, חוצים את כביש 444 מתחת לגשר ואחריו פונים ימינה לכיוון דרום ואחרי כ-150 מטרים מגיעים למסעף שבילים בו פונים שמאלה לכיוון מזרח. עולים על דרך רחבה וכבושה ההולכת במקביל לערוץ נחל בית עריף, למרגלות גבעת הספלולים. אחרי כ-800 מטרים מגיעים למסעף דרכים ושם נראה את סימון שביל ישראל המראה שמאלה לכיוון צפון לשביל העולה לגבעת הספלולים. עולים בשביל ואחרי כ-600 מטרים מגיעים למסעף נוסף בו פונים שמאלה לכיוון מערב. במסעף ישנו שלט המורה לגבעת הספלולים – שביל מקוצר. אחרי הליכה של כ-600 מטרים מגיעים למרגלות תצפית קצוות הארץ על שם גיא סודאי. בגבעה זו ניתן למצוא ספלולים שהם מבנים הדומים לספלים שנחצבו בסלע.
מגבעת הספלולים לכנסיית בקחוס
לאחר תצפית בגבעת הספלולים והתרשמות מהספלולים ששמשו כנראה לצורכי פולחן, נרד מהתצפית לכיוון צפון ונחבור לשביל יער שוהם.כאשר נגיע לדרך יער שוהם נפנה ימינה לכיוון מזרח ואחרי כ-200 מטרים נוספים נגיע למסעף דרכים בו נבחר את השביל הפונה שמאלה לכיוון צפון. אחרי הפנייה נחל עוד כ-200 מטרים ונגיע למתחם כנסיית בקחוס ומפת מידבא, המקום מטופח על ידי קק"ל ומשולט עם הסברים פוקחי עין. אחרי ביקור והתרשמות משרידי הכנסייה, בורות המים ושחזור מפת מידבא נמשיך לכיוון צפון.
מכנסיית בקחוס חזרה לשוהם
ממתחם כנסיית בקחוס ממשיכים צפונה בשביל רחב ואחרי כ-2200 מטרים מגיעים למסעף דרכים, שם נפנה ימינה לכיוון מזרח ונפגוש את סימני שביל ישראל. השביל יורד לכיוון דרום ואחרי הליכה של כ-1200 מטרים, במגמת ירידה, בתוך יער שוהם נגיע לדרך הרחבה המקבילה לערוץ נחל בית עריף. בדרך נפנה ימינה לכיוון מערב ונלך בה למרגלות גבעת הספלולים כקילומטר אחד עד שנגיע לגשר בכביש 444, נחצה מתחתיו ונסיים.
גבעת ספלולים – על שום מה?
על שום הגומות המעוגלות כעין ספלים, החצובות בסלע. מדוע נחצבו? יש שני הסברים: האחד, הספלולים שימשו כמתקנים לכתישת זרעים בעת העתיקה. השני, כנראה לשימוש פולחני.
כנסיית בקחוס ומפת מידבא (חורבת תנשמת)
למרות שהשם "בקחוס" (Bacchus) מזוהה במיתולוגיה עם אל היין היווני, הכנסייה הזו מוקדשת לבקחוס הקדוש. מדובר כנראה בקדוש נוצרי, שהיה קצין רומי והוצא להורג במאה ה-4 בשל אמונתו הנוצרית. האתר נחשף לראשונה בשנת 1986 במהלך עבודות להכשרת הדרך ליישוב שוהם שהוקם אז. ב-1995 נערכה במקום חפירת הצלה מסודרת של רשות העתיקות, שחשפה מבנה כנסייה מרשים מהתקופה הביזנטית (המאה ה-6 לספירה). באתר יש רצפת פסיפס מרשימה עם דגמים גיאומטריים וצמחיים. בולטים במיוחד עיטורים של אמפורה (כד) ממנה יוצאות זמורות גפן ואשכולות ענבים, וגם עיטור של "קנרס" (ארטישוק). כתובת הקדשה ביוונית נמצאה על הרצפה נמצאה ואומרת: "של בקחוס הקדוש" (Tou Agiou Bacchou), מה שאיפשר לזהות את ההקדשה של המקום. כתובת נוספת במרכז אולם התפילה אומרת: "המקום הזה הוא של האדון והבן האחד". בית בד ומתקנים חקלאיים בצמוד לכנסייה נמצאו שרידי בית בד לייצור שמן זית, בור מים וגתות. השילוב הזה מעיד על כך שהמקום היה מרכז חקלאי פעיל, אולי מנזר קטן או כנסיית דרכים ששירתה את עוברי האורח. ולבסוף, פסיפס העתק של מפת מידבא, שנמצאה בירדן ומתארת מקומות בארץ ישראל, לרבות ירושלים וכנראה גם של חורבת תנשמת, הקרויה ביוונית בתומלגזיס,
