שביל "הבריחה" ביער עופר
יער חוף הכרמל מכונה גם יער עופר ויש בו חניוני נופש ומסלולי רכיבה והליכה רבים ובהם שביל ישראל. קק"ל הכשירה ביער עופר מסלול הליכה קצר באורך של כקילומטר וחצי מחניון מזרחי-טפחות (מצפור סיגי) עד מצפה עופר, המתעד את תנועת ההגירה של יהודים בתום מלחמת העולם השנייה והשואה, מאירופה לארץ ישראל. תנועה זו אורגנה על ידי מוסדות המדינה שבדרך והעלתה לארץ ישראל כ-300 אלף פליטים. את סיפורה של תנועה זו ניתן לקרוא בהרחבה באתר עמותת מורשת הבריחה. התיעוד בשביל נעשה באמצעות שלטי קרמיקה עמידים לפגעי מזג האוויר ובכל שלט מופנה הזרקור להיבט שונה של הבריחה.
מסלול הבריחה המוצע באתר זה מרחיב את המסלול המקורי וכולל הליכה בשביל ישראל עד מצפה עופר ומשם בחזרה לתחילת המסלול בדרכי יער עופר.
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
מחניון מזרחי טפחות למצפה עופר
מסלול שביל הבריחה משולט היטב בסימני שביל הבריחה ובו חמש תחנות מידע על תנועת הבריחה. תוך כדי הליכה מתלכד שביל הבריחה עם שביל ישראל ואחרי כ-1200 מטרים מגיעים לחניון הסמוך לכביש הפנימי של היער. מהחניון ממשיכים למצפה עופר עוד כ-300 מטרים. לא ניתן לעלות על מגדל התצפית, אולם תחתיו ישנה רחבת תצפית המספקת מבט פנורמי עשיר לעבר חוף הכרמל.
ממצפה עופר חזרה לחניון מזרחי טפחות
ממצפה עופר נמשיך עם סימני שביל ישראל במגמת ירידה (זהירות בירידה) כ-250 מטרים עד שמגיעים לדרך רחבה המובילה ימינה לכיוון מזרח. אחרי כ-400 מטרים נגיע למסעף דרכים בו נפנה שמאלה לכיוון צפון ואחרי כמה עשרות מטרים נראה מצד ימין שלט של סינגל השלוחה. נפנה ימינה ונלך בסינגל מרחק קצר של כ-200 מטרים עד מסעף דרכים עם דרך רחבה, בו נפנה שמאלה לכיוון צפון. אחרי כ-800 מטרים נוספים נראה לימיננו פנייה עם גשרון ירוק למעבר הולכי רגל המסומן בסימון שבילים אדום. נפנה ימינה ונלך בשביל המסומן באדום כ-400 מטרים עד הסיום בחניון מזרחי טפחות.
קטע זה של החזרה לסיום, בשונה מקודמו, אינו משולט ומסומן ולכן מומלץ לעשות שימוש ביישומון הניווט off-road (הקישור נמצא בתיאור המסלול), כדי להימנע מתעייה.
חשיבותם של יערות קק"ל
יער עופר מפוקח ומתוחזק על ידי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שהקימה בו חניונים ושבילי טיול לרווחת הציבור. סמכות זו של טיפול ופיקוח על יערות ישראל הוענקה לקק"ל בשנת 1995 על ידי ממשלת ישראל, במסגרת תכנית אב לייעור ושימור יערות ישראל. בכך למעשה, הורחבה סמכותה של קק"ל לפקח גם על יערות טבעיים ולא רק נטועים ובפועל, קיבלה קק"ל אחריות משפטית לניהול כ-8% מכלל השטח של מדינת ישראל.
במאמר משנת 2008 של ברנד ועמיתיו מאגף הייעור בקק"ל [1] מצוין כי מכלל השטחים המיוערים בישראל, 59% נמצאים בצפון ומרכז הארץ והיתר, 41% בדרום הארץ, באזור המוגדר כצחיח למחצה. מחקרים שבוצעו ביערות קק"ל באזור הצחיח למחצה, הראו כי קצב קיבוע הפחמן ביערות אלה דומה לזה שנרשם ביערות ממוזגים במרכז אירופה. ממצא זה מדגיש את תרומתם של היערות בישראל לריסון אפקט החממה ולמניעת התחממות גלובלית.
[1] Brand, D., Moshe, I., Shaler, M., Zuk, A., & Riov, J. (2008). Afforestation in Israel–reclaiming ecosystems and combating desertification. Keren Kayemet Le’Israel: Jerusalem, Israel
