יש הערכה כי בכל העולם היום סובלים ממחלות שכחה (דמנציה) כ-50 מיליון בני אדם. מספר זה עלול לשלש את עצמו בשנת 2050, כאשר שני שליש מהם, במדינות בהן רמת ההכנסה נמוכה ובינונית. הנטל הכלכלי של מחלות שכחה מוערך כיום בגובה של 818 מיליארד דולר כל שנה ולכן מניעת המחלה נמצאת בסדר עדיפות גבוה במדינות בהן האוכלוסייה המזדקנת הולכת וגדלה. אי פעילות גופנית היא אחת מ-12 הגורמים שכנראה אחראי לשיעור של 40% בקרב חולי מחלת השכחה. ההסברים להשפעה המונעת של פעילות גופנית על מחלות השכחה הם שהפעילות הגופנית מפחיתה את ייצור ביתא-עמילואיד (β-amyloid, משקע של חלבון בלתי מסיס שנמצא בכמות גבוהה במוחם של חולי אלצהיימר), מסלקת ביעילות ביתא-עמילואיד שנוצר, משפרת את זרימת הדם במוח ומשמשת כנוגדת חימצון ומניעת דלקות במוח. כמו כן, הפעילות הגופנית פועלת באופן לא ישיר בשיפור השינה, שיפור מצב הרוח ומניעת סיכונים קרדיו-וסקולריים.

סקר הספרות הנוכחי[1] שהתפרסם בכתב העת British journal of sports medicine מתמודד עם הליקויים של סקרי ספרות קודמים שבחנו את הקשר הין פעילות גופני ומחלות שכחה בכך שהוא בוחן מחקרים המתמקדים בפעילות גופנית כגורם מגן באמצע החיים מפני כל סוג מחלות השכחה. כמו כן נבחנו מחקרים בהם היה מעקב אחת משתתפי המחקר במשך 20 שנה ומחקרים בעלי מערך מחקר קפדני. סקר הספרות והניתוח הסטטיסטי של המחקרים מצביע על קשר הפוך בין פעילות גופנית ושיעור היארעות של כלל מקרי מחלות השכחה ואלצהיימר ותומך ‏ברעיון שסגנון חיים של פעילות גופנית יכול למנוע מחלות שכחה. קובעי מדיניות צריכים להמשיך ולקדם את הפעילות הגופנית ברפורמות בבתי ספר ומקומות עבודה, בתכנון עירוני וביוזמות בריאות.

[1] Iso-Markku, P., Kujala, U. M., Knittle, K., Polet, J., Vuoksimaa, E., & Waller, K. (2022). Physical activity as a protective factor for dementia and Alzheimer’s disease: systematic review, meta-analysis and quality assessment of cohort and case–control studies. British journal of sports medicine, 56(12), 701-709.