עצימות הפעילות הגופנית והשפעתה על סיכויי היארעות מחלות לב ותמותה ממחלות
לא פעם שואלים אותי מצטרפים חדשים לקבוצת ההליכה: למה הולכים מהר מידי? זה טיול וצריך להנות מהנוף, חוץ מזה, ללכת מהר זה קשה. התשובה שלי הייתה כבר מוכנה מראש: המטרה העיקרית של קבוצת ההליכה היא פעילות גופנית לשמירה על הבריאות והטיול הוא בונוס. אם כן, האם יש הבדל מבחינת התועלת הבריאותית בין הליכה מהירה ובין הליכה רגילה? המאמר המצ"ב עוסק בשאלה זו.
בשנת 2022 התפרסם מחקר בכתב העת האקדמי International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity[1]. המחקר התבסס על נתונים שנאספו בבריטניה במשך קרוב ל-12 שנה וכלל נתונים של למעלה מ-360,000 אישה ואיש בגילאים 40 – 69, ללא מחלות לב בתחילת המחקר.
1. מבוא ורקע למחקר
חוסר בפעילות גופנית הוא גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם ולמוות בטרם עת. הנחיות הבריאות הנוכחיות (כגון אלו של ארגון הבריאות העולמי) מניחות שפעילות גופנית עצימה (כמו ריצה או הליכה מהירה) תורמת לבריאות פי שניים מפעילות מתונה. עם זאת, עד לפרסום המחקר, לא היה ברור מהו היחס האופטימלי בין פעילות עצימה לכלל הפעילות הגופנית (עצימה ומתונה) לצורך הפחתת הסיכון למחלות לב ותמותה מכל הסיבות. המחקר נועד לבחון האם הגדלת חלק הפעילות העצימה מתוך סך הפעילות הכללית, אכן מביאה לירידה נוספת בסיכון למחלות לב ולתמותה?
2. שיטת המחקר
- איסוף נתונים: המשתתפים דיווחו על הרגלי הפעילות שלהם באמצעות שאלונים. הפעילות חולקה למתונה (3–5.9 [2]METs, למשל הליכה מהירה) ועצימה (מעל 6 METs, למשל הליכה במהירות של יותר מ-6.5 קמ"ש או ריצה).
- חישוב היחס בין פעילות עצימה למתונה: החוקרים חישבו את אחוז הפעילות הגופנית העצימה מתוך כלל רמות הפעילות הגופנית (מתונה עד עצימה).
- מעקב: תקופת המעקב החציונית עמדה על 11.8 שנים, במהלכן תועדו מקרים של מחלות לב, שבץ, אי-ספיקת לב ותמותה.
- ניתוח סטטיסטי: הניתוח חישב את יחסי הסיכון למחלות לב ותמותה, תוך תיקנון משתנים כמו גיל, מין, עישון, תזונה ומצב סוציו-אקונומי.
3. ממצאים ומסקנות
המחקר הניב מספר ממצאים מרכזיים לגבי הקשר בין עוצמת הפעילות לבריאות:
- יחס ה-30% האופטימלי: נמצא כי הסיכון הנמוך ביותר למחלות לב ולתמותה מכל הסיבות מושג כאשר כ-30% מכלל הפעילות הגופנית מבוצעת בעצימות גבוהה. מעבר ל-30%, לא נצפתה ירידה משמעותית נוספת בסיכון.
- הפחתת סיכונים: בהשוואה לאנשים שלא ביצעו פעילות עצימה כלל, אלה שכן שילבו פעילות עצימה (עד 30% מהפעילות) הראו ירידה של 12% בסיכון למחלות לב ו-19% בסיכון לתמותה מכל הסיבות.
- השילוב המנצח: הסיכון הנמוך ביותר נצפה אצל משתתפים שביצעו 150–300 דקות בשבוע של פעילות מתונה ובנוסף לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות עצימה.
אוכלוסיות ספציפיות:
- מעשנים: באופן מעניין, מעשנים הפיקו תועלת רבה יותר מהגדלת נפח הפעילות העצימה בהשוואה ללא-מעשנים.
- גיל: הקשר בין פעילות עצימה לירידה בסיכון היה בולט יותר בקרב משתתפים מתחת לגיל 65.
מסקנה סופית: המחקר מחזק את החשיבות של שילוב פעילות עצימה בשגרה השבועית. כדי למקסם את היתרונות הבריאותיים, מומלץ שכשליש מהפעילות הגופנית תהיה בעצימות גבוהה.
[1] Mu, X., Liu, S., Fu, M., Luo, M., Ding, D., Chen, L., & Yu, K. (2022). Associations of physical activity intensity with incident cardiovascular diseases and mortality among 366,566 UK adults. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 19(1), 151.
[2] MET (Metabolic Equivalent of Task) – מדד פיזיולוגי המבטא את עוצמת המאמץ בפעילות גופנית ביחס למצב מנוחה, כאשר ישיבה על כיסא מוגדרת כ-1 MET.
