מבוסס על מאמרה של מינה ווינשטיין-עברון ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שפורסם בספר Human Origin Sites and the world heritage convention in Eurasia  בהוצאת האו"ם [1].

שמורת הטבע נחל מערות, הנמצאת כ-20 ק"מ דרומית לחיפה, נחשבת לאחד מאתרי המורשת החשובים בעולם, הקשורים לאבולוציה של האדם המודרני (הומו סאפיינס). החפירות באתר שמורת נחל מערות החלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת ובשל חשיבות הממצאים בו הוכרזה שמורת נחל מערות כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2012. באתר ארבע מערות (מערת התנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי) וברובן נמצאו שרידי מאובנים אנושיים. הרצף התרבותי הארוך שנחשף בארבע המערות מייצג לפחות חצי מיליון שנים של אבולוציה. ברצף ארוך זה מתועדים כמה מההתפתחויות המשמעותיות ביותר באבולוציה האנושית, שאחת מהן היא קיומה המוקדם של קבורה מכוונת של המתים. מערת הגדי היא בין אתרי הקבורה הראשונים בעולם המדגימים עדויות לקבורה פולחנית כבר לפני כ-100,000 שנה. כמו כן, נמצאה במערת הנחל, עדות מוקדמת מאד למעבר מתרבות נוודים של צייידים-לקטים לקהילות מתיישבים ולהופעת חברות חקלאיות.

בחפירות שנערכו באתר נחל מערות בשנים 1928 – 1934 התגלו ממצאים ייחודיים שאין להם אח ורע בעולם. החוקרת דורותי גארוד מצאה במערת התנור שלד שלם של אישה ניאנדרטלית, המכונה האישה מטאבון ובהמשך נמצאו על ידי החוקר תיאודור מק'קאון במערת הגדי 11 שלדים של בני אדם מודרניים מוקדמים. בעוד שרוב הניאנדרטליים שחיו במזרח התיכון מתוארכים לגיל של לפני כ-50-60,000 שנים, שלדי האדם המודרני במערת הגדי מתוארכים לגיל של כ-80,000-120,000 שנים.  

ממצאים אלה העלו שאלות מרתקות על האבולוציה של האדם שכן, הופעת האדם המודרני מתוארכת לתקופה שלפני כ-200,000 שנים ואילו היעלמותו של האדם הניאנדרטלי מתוארכת לתקופה של לפני כ-40,000 שנים. אם כן, מה היו היחסים בתקופת החפיפה בין שני המינים הללו? האם היו יריבים, האם חיו בשלום ומדוע נעלם האדם הניאנדרטלי?

נוכחותם של בני אדם מודרניים מוקדמים וגם של ניאנדרטליים באותו מערה היא יוצאת דופן ונוכחותם של שני סוגי בני אדם אלה באזור גיאוגרפי אחד ובאותו מכלול תרבותי מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (לפני 250,000 שנים עד 45,000 שנים) היא חסרת תקדים ולא נמצאה בשום מקום אחר בעולם. ניתוח גנטי של גנום האדם המודרני מעיד כי 1% – 4% מכלל הגנים של האדם המודרני מקורם בגנום של האדם הניאנדרטלי והמסקנה המתבקשת היא כי היו בין שתי חברות אדם אלה יחסים קרובים. ועדיין נשארת בחלל האוויר השאלה – האם למרות יחסים אלה, השמיד האדם המודרני את האדם הניאנדרטלי, או שהאדם הניאנדרטלי נכחד מסיבות טבעיות של חוסר הסתגלות?

[1] Weinstein-Evron, M. (2015). The case of Mount Carmel: the Levant and human evolution, future research in the framework of World Heritage. In Human Origin Sites and the world heritage convention in Eurasia (Vol. 1, pp. 72-92). Paris: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization (UNESCO).‏