מהי "אמבטיית יער" או "מקלחת יער" ומה הקשר שלה לבריאות האדם ובמיוחד האדם המבוגר?
המושג אמבטיית יער נולד ביפן והוא תרגומו החופשי של המילה היפנית שינרין יוקו, שהתגלגלה לשפות רבות ומתארת פעילות של הליכה ביער, שאיפת האוויר העשיר בחומרים המשתחררים מעלי העצים והפעלת כל חמשת החושים…והרהורים. שינרין יוקו פותח ביפן במהלך שנות ה-80 ובשנת 1982 הפכה צורה זו של מדיטציה בהליכה, תחת חופת היער, לחלק מתוכנית הבריאות הלאומית של יפן.
גם במדינות רבות אומצה אמבטיית היער היפנית כתוכנית התערבות לשיפור הבריאות ובמיוחד של אנשים מבוגרים. חלקו של הגיל המבוגר באוכלוסיית העולם הולך וגדל. אם בשנת 2019 היו בעולם 703 מיליון אישה ואיש בני 65 ומעלה, מספרם כנראה יוכפל בשנת 2050.
בין השנים 2015 – 2020 הוערך כי בני ה-65 יחיו 17 שנים נוספות וקבוצת גיל זו תזכה ל-19 שנות חיים נוספות בין השנים 2045 – 2050. נתון נוסף שצריך להתחשב בו הוא שיעור התחלואה בקרב אנשים מבוגרים בני 65 ומעלה, העומד על 55% עד 98%, ככל שמתקדמים בגיל. לשיעורי תחלואה אלה משמעות של ירידת תפקוד ויכולת, איכות חיים ירודה ועלייה בהוצאות מערכת הבריאות עם ההשלכות הכלכליות הנלוות לכך. אשר על כן, התמודדות עם מחלות כרוניות, תלויות גיל ומניעתן היא אינטרס ראשון במעלה ובמיוחד כאשר לכך נוספים גורמי לחץ תלויי סביבה של החיים בעיר החשופים לזיהום אוויר ומחמירים את המצב.
כנגד החיים בעיר, מספק הטבע סביבה היכולה לנטרל בהצלחה גורמי סיכון ופעילויות בטבע צוברות יותר ויותר הכרה כהתערבויות הקשורות לאימוץ סגנון חיים ובמיוחד אלה הנעשות ביערות. ואכן, מחקרים רבים בחנו שאלות על הקשר בין הליכה ביערות ומניעת מחלות באמצעות התערבויות שאחת החשובות בהן היא הליכה ביער. עם זאת, ממשלות, מגזר ציבוריים ופרטיים עדיין נמצאים במרחק רב מאחור באימוץ המלצות המחקר ותרומתו לאיכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת.
קבוצת חוקרים מאיטליה בראשותו של ג'ובאני פיווה מאוניברסיטת פרארה [1] פרסמה בשנת 2024 מחקר מסוג מטא-אנליזה, הסוקר את הידע שהצטבר במחקר על פעילות גופנית ביער והקשר שלה לבריאות האוכלוסייה המבוגרת. מכלל 213 המחקרים שנמצאו בנושא, עשרה עמדו בתנאי הסף של שיטת מחקר קפדנית. סיכום המחקרים מצביע על כך שהתערבויות של תרפיית יער ובעיקר הליכה, היו אפקטיביות בשיפור מדדים גופניים כמו מדדים נוירוכימיים וביולוגיים וכן דווח על שיפור בתחושת רווחה פסיכולוגית (Well-Being). עם זאת, החוקרים לא מצאו ראיות למשך זמן הטיפול היכול להביא לתוצאות. החוקרים ממליצים לעודד מדיניות ציבורית התומכת בהתערבויות של פעילות גופנית הנעשות ביער, למניעת מחלות בגיל המבוגר.
החוקר היפני לי (Qing Li) [2] ערך סקר ספרות על יתרונות טיפולי שינרין יוקו לבריאות האדם ומסכם:
- פועל על מערכת העצבים המרכזית (המוח) באופן המגביר את החיוניות ומפחית באופן מובהק סימפטומים כמו מתח, חרדה, דיכאון, עויינות, כעס, בלבול ועייפות.
- משפר את השינה ומרגיע את המוח.
- מרסן את פעילות מערכת העצבים האוטונומית ומגביר את פעילות מערכת העצבים הפאראסימפטתית שיש לה אפקט מרגיע.
- פועל על מערכת החיסון להגברת תפקודיה נגד מחלות סרטן.
- פועל על מערכת ההפרשה הפנימית להפחתת הפרשת הורמוני לחץ כמו אדרנלין וקורטיזול ובכך מסייע להפחתת מצבי לחץ.
- פועל על מערכת ההפרשה הפנימית להגברת הריכוז של סרוטונין בדם, המסייע למניעת דיכאון.
- פועל להפחתת לחץ הדם וקצב הלב ומסייע למניעת מחלות לב.
- לריחות היער ולארומה המופקת מעלי עצי היער (פיטונצידים) תפקיד מרכזי בטיפול השינרין יוקו.
- גם הליכה בפארקים עירוניים בהם יש עצים רבים מתאימה לטיפול שינרין יוקו.
- שינרין יוקו מתאים וישים לטיפולי שיקום.
[1] Piva, G., Caruso, L., Gómez, A. C., Calzolari, M., Visintin, E. P., Davoli, P., … & Lamberti, N. (2024). Effects of forest walking on physical and mental health in elderly populations: a systematic review. Reviews on environmental health, 39(1), 121-136.
[2] Li, Q. (2025). Preventive Effects of Forest Bathing/Shinrin-Yoku on Cardiovascular Diseases: A Review of Mechanistic Evidence. Forests, 16(2), 310.
