כלוב אקלום הנשרים ברמת הנדיב, כמו גם בשמורת טבע חי-בר בכרמל ובמקומות נוספים תובעים משאבים רבים. האם ההשקעות בשימור, אקלום והחזרה לטבע של דורסים ובמיוחד זו של נשר מקראי (Gyps Fulvus) מוצדקים גם מעבר לערך האסתטי והמוסרי?
מחקרים שבדקו את הערך הכלכלי, כמו זה שנערך בישראל[i] בשימור נשרים מצאו הצדקה כלכלית מלאה למאמצי השימור, אבל מעבר לערך הכלכלי, במה באה לידי ביטוי חשיבות השימור והטיפוח של עופות דורסים לטבע ולאדם? לשאלה זו יש כמה תשובות המצביעות על הערך הגבוה של שימור העופות הדורסים בשני תחומים חשובים: בריאות האדם וההדברה הביולוגית.
בריאות האדם: מחקר חשוב מאד שנערך בהודו ופורסם בשנת 2008[ii] נתן תשובה ניצחת לשאלת הקשר בין פעילות הנשרים בטבע ובריאות האדם. במשך שנים נעשה שימוש בהודו בתרופות נוגדות דלקת שאינה סטרואידית (דיקלופנק), לטיפול בבעלי חיים. מדובר בתרופה רעילה מאד לנשרים האוכלים את פגרי בעלי החיים שטופלו בה והביאה לירידה חדה במספרם בטבע. את מקומם של הנשרים כאוכלי נבלות תפסו הכלבים שמספרם התרבה לאין שיעור וכתוצאה מכך עלה גם מספר מקרי תקיפות אדם על ידי כלבים ועלייה בשיעור מקרי הכלבת.
הדברה ביולוגית: הדברת מכרסמים ומזיקים לחקלאות באמצעות חומרים כימיים הוכחה כמזיקה ביותר לאדם ולסביבה. תחליף חשוב להדברה כימית נמצא בהדברה ביולוגית, כמו למשל שימוש באויבים טבעיים של מכרסמים ובהם תנשמות. בישראל, החל שימוש בתנשמות כבר בשנת 1982 באמצעות שימוש בתיבות קינון במקומות הסובלים ממכת מכרסמים. כיצד יודעים אם ההדברה הביולוגית מצליחה? אפשר כמובן לבדוק את כמות המכרסמים לפני התקנת תיבות הקינון ולאחריהן, אבל זו דרך המחייבת משאבים רבים ודיוק. דרך אחרת לבדיקת אפקטיביות תיבות הקינון היא עריכת סקר בין החקלאים לגבי מידת שביעות רצונם מ"עבודת" התנשמות. במחקר שנערך בישראל והתפרסם בשנת 2018[iii] נמצא כי רוב המשיבים על הסקר היו שבעי רצון מהפרויקט. מה היו האינדיקציות האובייקטיביות לשביעות רצונם של החקלאים? החוקרים התבססו על שני נתונים עיקריים: האחד, מספר תיבות הקינון שנרכשו עבור התנשמות על ידי החקלאים עלה מידי שנה והשני, ככל שאחוז השימוש של התנשמות בתיבות הקינון לגידול הגוזלים שלהן גבוה יותר, כך הדבר מעיד כי היה להן מספיק ציד ולכן הדבר תרם גם לחוות דעתם החיובית של החקלאים.
[i] Becker, N., Choresh, Y., Bahat, O., & Inbar, M. (2009). Economic analysis of feeding stations as a means to preserve an endangered species: The case of Griffon Vulture (Gyps fulvus) in Israel. Journal for Nature Conservation, 17(4), 199-211.
[ii] Markandya, A., Taylor, T., Longo, A., Murty, M. N., Murty, S., & Dhavala, K. (2008). Counting the cost of vulture decline—an appraisal of the human health and other benefits of vultures in India. Ecological economics, 67(2), 194-204.
[iii] Peleg, O., Nir, S., Leshem, Y., Meyrom, K., Aviel, S., Charter, M., … & Izhak, I. (2018). Three decades of satisfied Israeli farmers: Barn Owls (Tyto alba) as biological pest control of rodents. In Proceedings of the Vertebrate Pest Conference (Vol. 28, No. 28).
