חריש – עיר צעירה ומתוכננת הנמצאת בליבו של אזור גבעות גיר נמוכות, באזור המכונה מרזבת השרון (מרזבה – אזור המקבל סחף מההרים ולכן האדמה בו פורייה ומתאימה לחקלאות). כעיר שתוכננה לבנייה רוויה נתנו המתכננים דגש למרחב פנימי מרווח עם כבישים רחבים, פארקים שכונתיים ומסלולי הליכה המאפשרים לתושבים מגע ישיר וקרוב לטבע. בשונה מערים ותיקות ואפילו עתיקות בישראל העיר חריש אינה יכולה להתגאות באתרים היסטוריים מוכרים ובעלי כוח משיכה הפזורים בארץ ישראל כמעט על כל צעד ושעל ולכן יהיה זה חשוב לנסות ולהבין את עברו הרחוק של האזור, כי אולי נסתר מאיתנו דבר מה.
האזור תועד לראשונה על ידי משלחת סקר בריטית בשלהי המאה ה-19 ומאוחר יותר, לאחר הקמת המדינה, נעשו סקרים נוספים, אך רק בשנת 2010 החלה רשות העתיקות לחפור באזור העיר בשל תוכניות הבינוי הנרחבות והצורך לבצע חפירות הצלה, לפני הקמת הבניינים. שטחה של העיר חריש נבדק ונחפר ב-116 נקודות המרוכזות בשלושה מתחמים, על פי המפה המצורפת.
אילו ממצאים נתגלו בחפירות הארכיאולוגיות ומה היו עיקרי המסקנות?
שטח החפירות השתרע על פני שטח נרחב של גבעות וואדיות אך רק במקום אחד, באזור הנמצא כיום בטיילת היער, נתגלו שרידים של תעשיית כלי צור. בשאר המקומות הממצאים הארכיאולוגיים השכיחים היו טרסות, גלי אבנים שסוקלו ושומרות, המלמדים על אזור חקלאי מהתקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית. בשטח נמצאו רק שני בורות מים ושתי גתות. מספר כה מצומצם של גתות מצביע על כך שהפעילות החקלאית באזור נשענה בעיקר על מרעה וגידול תבואה יותר מאשר על גידול ענבים להפקת יין או שמן. בתחום העיר כיום לא נתגלו ממצאים אדריכליים מהתקופה האיסלמית והעותומנית.
המסקנה העיקרית העולה ממצאי החפירות בעיר חריש היא שהאזור שימש כנראה עורף חקלאי ליישובי הסביבה, איך באיזה ישובים מדובר? באזור חרבת נצור הנמצא מעברו המערבי של כביש 6 אמנם נתגלו שרידי ישוב, אך הם מתוארכים לתקופה קדומה בהרבה מהתקופה הרומית. ייתכן אם כן, שהיישוב שאזור חריש דהיום שימש לו עורף חקלאי היה תל מענית, שזכה להרחבה וגידול באוכלוסייה בתקופה הרומית (על פי ממצאים ארכיאולוגיים).
תקציר מאמרו של אלי הדר "חריש", שהתפרסם ב-2015 בחדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות גיליון 127
