סמוך ליישוב הדרוזי דאליית אל כרמל, בליבו של הכרמל, נתגלו שרידיו של הכפר היהודי סומקה[1] ששגשג בתקופה הרומית-ביזאנטית. עד סוף המאה ה-19 נשמרו חורבות הכפר במצב טוב עד חשיפתו על ידי חוקרים אירופאים, שהביאו לכך שתושבי הסביבה גילו את המקום ועשו שימוש באבני הגזית לבנייה. לאחר קום המדינה החלו החפירות בסומקה בשנת 1983 ונמשכו 13 שנים ברציפות בראשותו של פרופ' שמעון דר, שאף פרסם את ממצאיו בספר[2]. גודלו של שטח הכפר שנחשף עומד על כ-25 דונם והממצאים הבולטים ביותר כוללים בית הכנסת ומסביבו מספר מכלולי מגורים, מתקני מלאכה וכן, מערות קבורה, מערכות מים טראסות חקלאיות ובית חווה. על חזיתה של אחת המערות המשקיפה על נחל חרובים חרותות שתי מנורות בנות שבעה קנים, ואילו מערת קבורה אחרת, הנמצאת מדרום מזרח ליישוב, מעוטרת בשור ובאריה, שנפגעו משיני הזמן ומידי אדם.

ראשית ההתיישבות בסומקה הייתה בתקופה הפרסית, אבל ההתיישבות היהודית הוקמה מאוחר יותר והייתה כנראה חלק מגל התפשטות של יהודים צפונה לכרמל ולגליל התקופה החשמונאית והתקופה ההרודיאנית. בשלבים הראשונים, ההתיישבות היהודית הייתה קטנה אך מאוחר יותר, בתקופה הרומית במאות השנייה והשלישית לספירה הפך הישוב בסומקה לגדול ומשגשג ובו בית כנסת הבנוי אבני גזית, המעידים על עושר ושפע כלכלי. הממצאים הארכיאולוגיים המעידים על עושרו של הישוב כללו מטבעות, כלי חרס מיובאים וכלי זכוכית. בראשית המאה החמישית לספירה אירעו מעשי הרס בישוב כולל פגיעה מכוונת בבית הכנסת ולאחריו הישוב שוקם, אך לא חזר לשגשג כבעבר.

בתקופת שגשוגו של הישוב היו במקום חמישה בתי מלאכה שהגדול בהם השתרע על פי 350 מ"ר. ייעודם של בתי מלאכה אלה לא הוברר די צורכו ייתכן ששימשו כבתי בד, גיתות יין, מתקני עיבוד עורות (בורסקאות, בהם שימש צמח אוג הבורסקאים (סומאק) לעיבוד וייתכן שעל שם הצמח נקרא שם המקום) או הפקת צבעים. קרוב לוודאי שייצור היין היה הענף הכלכלי העיקרי של סומקה, שכן יין כרמל נזכר כבר על ידי חז"ל. על פי חישוביו של חוקר האתר העיקרי, שמעון דר, שהתבססו על מספר הגיתות שנמצאו ונפחם, ניתן היה להפיק בעונת הבציר בין 150,000 ל-200,000 ליטר יין.

מפת חורבת סומקה

[1] שמעון דר ועזריאל זיגלמן. (1996). חורבת סומקה בכרמל ההררי. בתוך: דרך ארץ, אבן חרס ואדם, בעריכת עירית זהרוני, בהוצאת משרד הביטחון.

[2] שמעון דר. (1998).סומקה, עיירה יהודית בכרמל. הוצאת ארץ, תל אביב, 404 עמ'.