שלטי אזהרה בשטחים פתוחים יכולים להיות יעילים בהשפעה על התנהגות מטיילים, אך יעילותם תלויה בעיצוב השלט ובאמונות הפנימיות של המטייל. הליכה בשטחים הפתוחים מזמנת מידי פעם אתגרים וסיכונים המחייבים נקיטת זהירות. יש אף מקרים בהם המטייל נתקל בשלט אזהרה האוסר התנהגות מסוימת כדי להימנע מאסון, כמו לדוגמה סכנת טביעה או תהום לפניך או מצוק, סכנת התמוטטות אין להתקרב. האם שילוט האזהרה בשמורות הטבע בישראל, בחוף הים או בכל מקום אחר בשטחים הפתוחים אפקטיבי ומשפיע על התנהגות המטיילים להימנע מסכנה?טיולי פנאי בשמורות טבע ובשטחים פתוחים תורמים לבריאות הגופנית והנפשית, אבל אינם חופשיים מסיכונים. רשות הגנים הלאומיים בארה"ב דיווחה כי בשנת 2017 לבדה ניהלה למעלה מ-4000 מבצעי חיפוש והצלה למטיילים כאשר ב-48% מתוכם היו מעורבים מטיילים רגליים (Hikers). אחד הגורמים המשמעותיים שתרמו לאירועים אלה היה אי הציות של המטיילים לשלטי אזהרה.מנהלי משאבים טבעיים לעיתים קרובות מודאגים מכך שמבקרים לא מצייתים לשלטי אזהרה, אשר יכולים לתרום לתאונות ופציעות. התנהגות מטיילים בתגובה לשלטי אזהרה מותנית בעיקר בשני גורמים: האחד, התוכן והמבנה של שלט האזהרה והשני, האמונות הפנימיות של המטייל והשפען על התנהגותו למקרא שלט האזהרה (לדוגמה: אני מבין את הסכנה, אבל לי זה לא יקרה).ככל שהדבר תלוי בעצוב שילוט האזהרה, נמצא כי שלטים שעוצבו בדרך הבאה נמצאו מועילים ביותר:מיקום – הצבת השילוט במקומות בהם הסיכוי לפגוש בהם הוא הגבוה ביותר.גודל – שלט גדול הוא לרוב טוב יותר.ניגודיות – הבדלי בהירות, שחור על גבי לבן או ההיפך לצורך הבלטת הכתוב.צבע – שימוש בגוונים של צבע לצורך בולטות.מבנה הטקסט – טקסט הכתוב בנקודות מודגשות ובתמצית מושך יותר תשומת לב מטקסט עשיר וצפוף, על אף שמספק תוכן רב יותר.אך האם זה מספיק כדי להשפיע על התנהגות המטייל להימנע מסכנה?במחקר שנערך בארה"ב ביקשו חוקרים לבחון את הגורמים הפנימיים של מטיילים על רמת הציות שלהם לשילוט האזהרה. כ-200 תלמידי קולג' בעלי ניסיון בטיולים רגליים קראו ארבעה טקסטים היפותטיים של שלטי אזהרה כמו: אין להתקרב לשפת המצוק או היזהרו מחיות בר שהוצגו בפורמטים שונים, כמו שלטים המציבים איסור לעומת שלטים המתארים את הסיכון או שלטים המתארים את הסיכון בשפה חיובית לעומת שפה שלילית. המשתתפים דרגו את הסיכוי להיפגע בטיול כתגובה לשילוט והגיבו בסולם המודד את האמונות שלהם על רמת הסיכון הנשקף להם. מדובר בשאלות כמו: האם המטיילים מאמינים שהסיכון הספציפי הזה מוגזם? האם הם מאמינים שהם מסוגלים למנוע תאונה פוטנציאלית במצב זה? האם הם מאמינים שהיתרונות של הפעילות עולים על כל סיכון?במחקר נמצא כי מידע בשילוט המתאר את תוצאות התנהגות על אי הציות לשילוט יחד עם שפה שלילית (אסור, אין ל..), היו האפקטיביים ביותר. עם זאת, ההשפעה של השילוט על אמונות הקשורות בנטילת סיכון הן מוגבלות ומחייבות מחקר נוסף.Kortenkamp, K. V., Moore, C. F., Miller, E. M., & Truell, K. V. (2021). DANGER! NO HIKING! Risky hiking decisions, framing of normative warning messages, and self-exempting beliefs. Journal of Outdoor Recreation and Tourism, 35, 100415.