תקציר מחקר שפורסם בשנת 2015 ב-British journal of sports medicine
פעילות גופנית קבועה משפיעה לטובה על הבריאות ויכולה לתת מענה דומה להשפעתן של תרופות במונחים של תמותה. פעילות גופנית הוצעה במחקר זה מכבר כחלופה או תוספת להתערבות תרופתית קונבנציונלית. הליכה במהירות של 5 – 8 קמ"ש עושה שימוש במספיק אנרגיה כדי להיות מוגדרת כפעילות עצימה ברמה בינונית והיא דרך נוחה ומתאימה לעמידה בהמלצות הפעילות הגופנית של ארגון הבריאות העולמי. סקרי ספרות מחקר וניתוחים סטטיסטיים מראים בברור כי להליכה יש יתרונות בריאותיים על הכושר הגופני, שומן הגוף, לחץ דם במנוחה, שליטה על לחץ הדם, ירידה במשקל, דיכאון ומניעת סיכוני מחלות לב.
למרות הראיות החותכות ומאמצי הממשלה (באנגליה) כמו תוכנית Change4life (תוכנית לקידום הבריאות) לקדם סגנון חיים פעיל, מעטים מידי פעילים מספיק על מנת להפיק תועלת בריאותית מהליכה. באנגליה למשל, 29% מהמבוגרים פעילים פחות משלושים דקות של הליכה בקצב מתון בשבוע (כידוע, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 150 דקות של הליכה מתונה בשבוע) ו-8% אינם הולכים ברציפות לפחות 5 דקות במשך ארבעה שבועות. נראה, אם כן שההשפעה של התערבות למניעה ראשונית (מניעת מחלות בטרם הופיעו) מוגבלת למדי. לעצות של פשוט להיות פעילים גופנית יש תוקף מוגבל וקצר מועד ולכן יש מקום למצוא דרכים אפקטיביות יותר העושות שימוש במשאבים הקיימים.
אחת הדרכים לקדם פעילות של הליכה בת קיימא בקרב הציבור היא להקים קבוצות הליכה בשטחים הפתוחים. קבוצות הליכה מציעות לרוב הליכות קצרות של שעה ופחות בשטחים הפתוחים והן מנוהלות על ידי מדריכים מיומנים. דוגמה לכך היא תכנית ‘Walking for Health’, תכנית זו הופעלה לראשונה על ידי ארגון רפואת המשפחה באוקספורד כבר בשנת 2000. זו הרשת הגדולה ביותר באנגליה לקבוצות הליכה המנוהלות באופן עצמי וחברים בה כ-70,000 צועדים (בשנת 2015), 10,000 מתנדבים המובילים את הקבוצות ו-3,000 מסלולי הליכה המוצעים בכל שבוע.
הליכה קבוצתית היא התערבות בעלת כוח משיכה לאלה המעוניינים בהליכה בשטחים הפתוחים בין אם זה כטיול או בין אם זה למטרת שמירת הבריאות ונמצא שיחס עלות/תועלת שלה גבוה. בנוסף, לחברותא שבהליכה קבוצתית יש אפקט תומך המעודד את החברים להתמיד ומפתח חשיבה חיובית על פעילות גופנית, וחווית רווחה משותפת. סקר ספרות שנערך בשנת 2007 מצא שאנשים מוכנים ללכת יותר אם הפעילות תותאם לצורכיהם ובתנאי שמדובר בכאלה המוכנים לשנות את אורח חייהם. בסקר ספרות אחר נמצא שקבוצות הליכה אכן תורמות לשיפור הכושר הגופני, במיוחד בקרב מבוגרים. עם זאת, למרות שנושא השמירה על הבריאות חשוב מאשר העלאת הכושר הגופני, עד כתיבת שורות אלה טרם נעשתה סקירה בעניין התועלת הבריאותית של קבוצות ההליכה ומטרתו של סקר הספרות הנוכחי, שנעשה על ידי הנסון וג'ונס (Hanson & Jones, 2015)[1] לעשות כן.
סקר הספרות וניתוח הממצאים הסטטיסטיים שערכו מראה בברור שלקבוצות הליכה בשטחים הפתוחים יש יתרונות בריאותיים הרבה מעבר להפיכת המשתתפים בהם לפעילים גופנית. שיפורים סטטיסטיים מובהקים נמצאו במגוון מדדים רפואיים בקרב חברי הקבוצות: לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, קצב לב במנוחה, שומן גוף, BMI, כולסטרול כללי, VO2, מבחן הליכה 6 דקות[2] ושיפורים באיכות החיים ובתפקוד הפיזי. שיפורים אלה נצפו למרות העובדה שרוב ההתערבויות שנחקרו (75%) עמדו מתחת לרף ההמלצות הרפואיות לפעילות גופנית של ארגון הבריאות העולמי והסבירו לעיתים מדוע אפקט השיפור נמוך מהמצופה.
לסיכום, קבוצות הליכה הן דרך מקובלת של התערבות עבור משתתפים שמגלים מספיק דבקות והסיכון לאפקטים בריאותיים שליליים נמוך.
[1] Hanson, S., & Jones, A. (2015). Is there evidence that walking groups have health benefits? A systematic review and meta-analysis. British journal of sports medicine, 49(11), 710-715.
[2] מבחן הליכה של 6 דקות (The 6 minute walk test): הנבדק הולך במרפאה בקצב רגיל במשך שש דקות. נמדדים המרחק שהלך, אחוז ריווי החמצן בדם (לפני הבדיקה, במהלכה ואחריה), ודרגת קוצר הנשימה בתום הבדיקה. בהתאם למדדים האלה הרופא יכול להעריך את מידת הקושי במאמץ ואם נדרש טיפול בחמצן.
