כדי להגדיל את נפח ההליכה היומי מבלי להאריך את זמן הנסיעה הכולל, ניתן לשלב יותר הליכה בנסיעות בתחבורה ציבורית. מחקר שפורסם בשנת 2025 בכתב העת BMC Public Health על ידי חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בר-אילן, בראשות פרופ' יונתן רבינוביץ', הוכיח את היתכנות הדבר. המחקר, שכלל 2,149 עובדים, הראה שניתן להוסיף בממוצע 1500 מטרים, או 9 דקות, של הליכה יומית לנסיעות. גישה זו מאפשרת להפיק תועלת בריאותית משמעותית מפעילות גופנית מוגברת ללא צורך בזמן ייעודי נוסף. זה כבר אינו בבחינת סוד שהליכה יומיומית בסדר גודל של כ-20 דקות ביום קשורה ליתרונות בריאותיים מרחיקי לכת ובהם מניעת מחלות קרדיו-וסקולריות, סוכרת, מניעת תמותה מוקדמת ועוד. ההכרה בחשיבותה של ההליכה אף היא נטועה בציבור הרחב וקיימת הסכמה כללית ש"צריך ללכת" בכל יום והרבה וכי ההליכה היא הפעילות הגופנית הנוחה והזמינה ביותר לרוב הציבור. הבעיה, טוענים רבים, אינה המודעות לחשיבות ההליכה, אלא היעדר ההזדמנות לשלבה בחיי היומיום. "אין זמן ללכת" הוא תירוץ נפוץ. קבוצת חוקרים ישראליים מאוניברסיטת בר אילן, בראשות פרופ' יונתן רבינוביץ', חקרה את האפשרות להגדיל את נפח הליכת היוממות, כלומר השילוב בין הליכה ונסיעה לעבודה וחזרה הביתה. כאן המקום להבהיר את משמעות מושג היוממות (Commuting) ולומר כי מדובר בפעילות הנעשית אגב ביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות ולאו דווקא במסגרת פעילות גופנית מתוכננת. אם למשל יש סף מינימלי למספר צעדים יומי (ההמלצות למספר צעדים יומי נעות בין 6,000 – 10,000 צעדים ביום) שעמידה בו תורמת לבריאות, אזי אין זה משנה אם מספר הצעדים הושג בפעילות גופנית מתוכננת או אגב פעילות שגרתית יומיומית. כדי לבחון את הרעיון שנוסעים יכולים לשלב הליכה רבה יותר מבלי להגדיל את משך זמן הנסיעה לעבודה, השתמשו החוקרים ביישומון לתכנון מסלולי נסיעה באמצעות תחבורה ציבורית, הליכה או רכיבה על אופניים (כמו google map, Movit), העושה שימוש בנתונים ממפות זמינות לציבור ולוחות זמנים של תחבורה ציבורית, כדי לתכנן מסלולים יעילים. באמצעות היישומון תכננו החוקרים מסלולי נסיעה לעבודה, תוך שימוש בכתובות של 2,149 עובדים החולקים מקום עבודה משותף שהוא אוניברסיטת בר-אילן. החוקרים הציעו לעובדים, המשתתפים במחקר, לשנות את מרחק ההליכה היומי בדרכם לעבודה וחזרה ממנה מ-100 ל-2500 מטר. הצעד הראשון היה ליצור מסלולי נסיעה ציבוריים לכל עובד, כאשר היעד בכל מסלול היה אוניברסיטת בר-אילן והמקור היה כתובות הבית של העובדים. על ידי שינוי מרחק ההליכה ומספר התחנות, נוצרו מסלולי נסיעה מרובים עבור כל עובד, שכלל את כל חלקי הנסיעה, תחנות ההתחלה והסיום, אמצעי הנסיעה, זמני הרכיבה/הליכה, זמני ההמתנה והמרחק. לכל עובד שהשתתף במחקר הוצעו בין 2 – 6 מסלולי הגעה מהבית לעבודה שנותחו על ידי מחשב ומצאו אותם כיעילים ביותר. תוספת המרחק היומי שהתווספה לעובדים עמדה לפחות על 1500 מטרים ומשך זמן ההליכה הממוצע שנוסף בכל יום עמד על 9 דקות. לסיכום, מטרת המחקר הייתה להוכיח היתכנות כי שילוב הליכה מרובה לעבודה עם תחבורה ציבורית אפשרי גם מבלי שיהיה צורך להוסיף על הזמן הרגיל ובכך להפיק תועלת בריאותית מהפעילות הגופנית הכרוכה בהליכה. כתבה על מחקר זה פורסמה באתר ynet. לקריאת הכתבה לחצו כאן. Hadas, Y., Katz, D. E., & Rabinowitz, J. (2025). Integrating more walking into public transit commuting: a proof-of-concept study. BMC Public Health, 25(1), 3649.