המסלול המעגלי "קו שביתת הנשק", היוצא מהעיר חריש, מזמן למטיילים חוויה ייחודית של טבע, נוף והיסטוריה. המסלול פותח צוהר לתקופה משמעותית בתולדות המדינה, בה שורטטו גבולותיה הזמניים במסגרת הסכמי שביתת הנשק של 1949 – הידועים גם כ"קו הירוק".
המסלול עובר בין שטחי בר טבעיים, כרמי זיתים ונקודות תצפית המשקיפות לעבר חומת ההפרדה, המפרידה בין מדינת ישראל לבין שטחי הרשות הפלסטינית. לאורך הדרך ניתן להתרשם מהנוף ההררי, מהמורשת החקלאית של האזור, ומהממד הגיאו-פוליטי של השטח. המסלול ממשיך דרך מאגר מצר ומפלס את דרכו חזרה דרך נחל נרבתה אל נקודת ההתחלה בחריש.
אף שהמסלול מוגן פיזית על ידי חומת ההפרדה, מומלץ להימנע מהטיול בו בעת תקופות של מתיחות ביטחונית, ולהתעדכן מראש במצב השטח והמלצות גורמי הביטחון.
.
תחילת המסלול ליד נחל נרבתה: מתחילים מפארק הכלניות בשכונת בצוותא בחריש, הגובל בערוץ נחל נרבתה. חוצים את הנחל ופונים שמאלה לכיוון צפון. לאחר כ-250 מטרים מגיעים למזלג דרכים ובוחרים בדרך העולה מזרחה (ימינה) לחורבת מהו, המשקיפה על קו שביתת הנשק.
הדרך המתפתלת וכרמי הזיתים: הדרך לקו שביתת הנשק מתפתלת בחורש ים תיכוני וכרמי זיתים ולאחר כ-350 מטרים מגיעים למזלג דרכים נוסף.
הגעה לדרך הפטרולים: במזלג הדרכים השני בוחרים את הדרך השמאלית לכיוון צפון/מזרח והולכים איתה כ-350 מטרים עד דרך הפטרולים של קו שביתת הנשק.
הליכה לאורך קו שביתת הנשק: דרך הפטרולים נושקת לקו שביתת הנשק וממשיכים איתה כקילומטר אחד עד למרגלות גבעה מיוערת נ.ג 105. לאורך כל הדרך נוכל לצפות על גדר ההפרדה.
העלייה לגבעה ואבן הגבול: בצומת הדרכים למרגלות הגבעה, פונים שמאלה לכיוון דרום והולכים למרגלות הגבעה, מרחק של כ-250 מטרים עד למקום בו הדרך מתחילה לטפס. העלייה לגבעה יחסית תלולה ואחרי כ-300 מטרים מהתחלת העלייה ניתן לראות את אחת מאבני הגבול שסימנו את קו שביתת הנשק.
הגעה למאגר המים של מצר: כ-100 מטרים אחרי אבן הגבול מגיעים לצומת דרכים ופונים בו ימינה לכיוון צפון/מערב והולכים כ-600 מטרים עד שמגיעים למאגר המים של מצר.
הדרך חזרה דרך נחל נרבתה: הולכים בדרך הצמודה לגדר מאגר ולאחר כ-150 מטרים פונים ימינה לכיוון צפון. אחרי כ-200 מטרים מגיעים למזלג דרכים ובוחרים את הדרך השמאלית והולכים בה כ-300 מטרים ואז פונים שמאלה לכיוון מערב, הולכים בדרך המתפתלת וחוצים את נחל נרבתה (המעבר יבש). לאחר חציית הנחל פונים ימינה לכיוון צפון וממשיכים בה עד לנקודת הסיום כעבור כ-600 מטרים.
לתשומת הלב: מבחינה ביטחונית, כל אזור המסלול נמצא בשטח המוגן על ידי חומת ההפרדה, אך בתקופות רגישות גבוהה מבחינה ביטחונית מומלץ שלא להתקרב אליה.
לאחר סיום מלחמת העצמאות, חתמה מדינת ישראל על הסכמי שביתת נשק עם ארבע ממדינות ערב שהשתתפו בלחימה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. במסגרת הסכמים אלה נקבעו קווי שביתת הנשק, שהפרידו בין הכוחות הלוחמים והסדירו את סיום הקרבות. בצילום, נראית אבן גבול ששימשה בקו שביתת הנשק.
הקו הירוק (שנקרא כך משום שצויר בצבע ירוק על גבי המפות) סימן את הגבולות בין ישראל לשכנותיה בתום הלחימה. הסכמי שביתת הנשק כללו לא רק את התיחום הגאוגרפי של הקווים, אלא גם הסדרים צבאיים ומנהליים שנועדו לשמור על הסטטוס קוו החדש.
עם זאת, ההסכמים הבהירו במפורש כי מדובר בגבולות זמניים בלבד – קווי שביתת הנשק אינם מהווים גבולות קבועים של מדינת ישראל, אלא הם עתידים להיות מוחלפים בעתיד בגבולות בינלאומיים מוסכמים, שייקבעו במסגרת משא ומתן מדיני בין הצדדים.
העיר חריש נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־20 במסגרת תכנית יישובי הכוכבים, שנועדה לעבות את ההתיישבות היהודית באזורים מסוימים בארץ. התפתחותה המשמעותית של חריש החלה רק בעשור האחרון, כאשר הפכה לאחד הפרויקטים העירוניים החדשים והשאפתניים ביותר בישראל.
בשנת 2022 הוכרזה חריש באופן רשמי כעיר, ובכך נכנסה לשלב חדש של צמיחה מואצת. העיר תוכננה מראש כעיר מודרנית, ירוקה ומתוכננת היטב, עם דגש על שטחים פתוחים, תשתיות חדשות ותחבורה מותאמת לעידן הנוכחי. מיקומה הגאוגרפי המרכזי, בין כביש 6 לכביש 65, וסביבתה הטבעית הירוקה מושכים אליה זוגות צעירים ומשפחות מכל הארץ.
חריש מתמודדת עם אתגרים ובראשם היעדר מרכז תעסוקה משמעותי. בעיר אין כיום אזור תעשייה או מוקד תעסוקה גדול, והתושבים נאלצים לנסוע לערים סמוכות לצורכי עבודה. מחצבת ורד, הממוקמת בקרבת העיר, עתידה להתפנות בשנים הקרובות, מה שעשוי לאפשר הסבת השטח לאזור תעשייה, שיספק מענה לצרכי התעסוקה של תושבי העיר.
מאמרים, מחקרים, טיפים וסיפורים של הולכים
כאן תמצאו השראה להכניס עוד תנועה לחיים
יש מי שבא בשביל הכושר ויש מי שמחפש חברותא. לא משנה למה אתם באים – העיקר שתצאו לדרך. מצאו קבוצה הקרובה לביתכם או הקימו אחת ותתחילו ללכת. וגם, אהבת הארץ, אמרנו?
