מסלול מצפור רועי מתחיל ברחוב השיטה בזיכרון יעקב בשער הכניסה לרמת הנדיב. המסלול יורד לנחל הנדיב (ואדי כבארה), עולה לשביל סובב זיכרון, שם נמצא אתר זיכרון לרועי צ'אפל. מאתר הזיכרון ממשיכים בשביל סובב זיכרון עד מערת החזירים ובחזרה, יורדים פעם נוספת לערוץ נחל הנדיב והולכים בו לכיוון מערב. אחרי הליכה אתגרית בערוץ הנחל פוגשים את שביל הנשרים, עולים איתו לכלוב אקלום הנשרים וחוזרים לנקודת ההתחלה.
תחילת המסלול – רחוב השיטה, זיכרון יעקב
המסלול יוצא משער הכניסה לרמת הנדיב שברחוב השיטה. עוברים את השער, נכנסים לשטח רמת הנדיב ופונים ימינה לכיוון מערבה בדרך רחבה ונוחה, בה עובר שביל ישראל.
תצפית על נחל הנדיב
אחרי כ־700 מטרים מגיעים לספסל, תחת עץ חרוב, המשקיף על ערוץ נחל הנדיב (נחל כבארה). מנקודה זו מתחילה ירידה לכיוון צפון בשביל צר אל ערוץ הנחל.
ירידה לנחל הנדיב ועלייה למצפור רועי
אחרי כ־450 מטרים מגיעים לערוץ הנחל, חוצים אותו ומטפסים צפונה בשביל עוד כ־200 מטרים עד שמתחברים לדרך רחבה. כאן נמצא שלט המכריז על שביל סובב זיכרון, ולצדו מצפור רועי – אתר זיכרון שהוקם לזכר רס"ן רועי צ'אפל, שנפל בקרב ב־7.10.2023 בעוטף עזה.
שביל סובב זיכרון ומערת החזירים
ממצפור רועי פונים שמאלה לכיוון מערב וממשיכים בשביל רחב כ־600 מטרים עד לעיקול ובו תצפית מרהיבה על מישור החוף ושפך נחל הנדיב. מעיקול הדרך ממשיכים עוד כ־250 מטרים, עד שנראה במצוק מימיננו את מערת החזירים – מערה טבעית החבויה בצלע ההר.
חזרה לערוץ נחל הנדיב והליכה בו
ממערת החזירים מסתובבים, חוזרים באותה הדרך למצפור רועי, שם יורדים שוב לערוץ נחל הנדיב.
כאשר מגיעים לערוץ, פונים ימינה לכיוון מערב והולכים לאורך הערוץ. קטע זה יפה אך דורש זהירות רבה. לאחר גשמים – יש להימנע מהליכה בנחל. אחרי כ־300 מטרים נבחין בסימון שבילים ירוק הלא הוא שביל הנשרים של רמת הנדיב.
טיפוס לכלוב אקלום הנשרים
במפגש עם סימון השביל פונים שמאלה לכיוון דרום ומתחילים טיפוס תלול ואתגרי של כ־200 מטרים במעלה המדרון. בסיום העלייה מגיעים לכלוב אקלום הנשרים – אתר ייחודי בפרויקט השבת הנשרים לטבע.
סיום – דרך הפארק חזרה לשער הכניסה
נקיף את אקלום הנשרים ונחזור בדרך הראשית של רמת הנדיב לכיוון מזרח ולנקודת היציאה בשער הכניסה לרמת הנדיב, מרחק של כ-1.2 ק"מ.
הוקם לזיכרו של רס"ן רועי צ'אפל שנפל בקרב עם מחבלים בעוטף עזה ב-7/10/2023. רועי, נולד בפרדס חנה והיה בוגר בית הספר הריאלי והפנימיה הצבאית.
מערת כבארה
מערת כבארה הנמצאת בנחל הנדיב (ואדי כבארה) שימשה מוקד למחקר על אודות האדם הקדמון וסביבת מחייתו. במחקר שנערך במערת כבארה נתגלו שרידי אדם ניאנדרטלי המתוארכים לתקופה שלפני 55,000 – 60,000 שנים. ממצאים נוספים כמו עצמות בעלי חיים וכלי עבודה מעידים כי האדם הניאנדרטלי היה צייד מיומן שצד בעלי חיים גדולים ואפילו מסוכנים ולא הסתפק רק בליקוט מזון. מבחינה זו האדם הניאנדרטלי תפס את מקומו כצייד העיקרי בסביבה ולאו דווקא הצבועים.
Speth, J. D., & Tchernov, E. (1998). The role of hunting and scavenging in Neandertal procurement strategies: new evidence from Kebara Cave (Israel). In Neandertals and modern humans in Western Asia (pp. 223-239). Boston, MA: Springer US.
פרויקט שימור מיני עופות דורסים בסכנת הכחדה, ברמת הנדיב
פרויקט אקלום עופות דורסים והשבתם אל הטבע מבוסס על כמה עקרונות שהותוו על ידי הארגון הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) ואחד החשובים בהם הוא שהגורמים להכחדת המין סולקו ואין שינויים דרמטיים בסביבת המחייה של המין המשוקם. כך למשל, אין טעם לשקם מיני דורסים אם הסיכון לשרידותם בטבע גדול בשל אובדן שטחי מחיה.
בפרויקט שיקום עופות דורסים ברמת הנדיב הוחלט על השבת לטבע של שני מינים: הנשר המקראי (Griffon Vulture) ובז צוקים (Lanner Falcon). אוכלוסיית הנשר המקראי בישראל צנחה ממאות או אלפי זוגות פוריים בתחילת המאה העשרים לכ-100 זוגות בסוף שנות השמונים ול-70 זוגות בסוף שנות התשעים. בכרמל, למעלה מ-60 זוגות קיננו בשנות ה-40 אבל בשנת 1952 הוטלה הביצה האחרונה של הנשר המקראי בכרמל. לגבי אוכלוסיית בז הצוקים, הרי שזו הוכחדה לגמרי מאזור המזרח התיכון, שם היה נפוץ בצוקי הנחלים של והכרמל והגליל וכיום (המאמר נכתב בשנת 2001) נמצאים רק 30 זוגות ורק באזורים הצחיחים.
Hatzofe, O. (2001). Reintroduction of raptors to Ramat HaNadiv. Wings over Africa. The International Center for the Study of Bird Migration, Latrun, Israel, 190-202.
מאמרים, מחקרים, טיפים וסיפורים של הולכים
כאן תמצאו השראה להכניס עוד תנועה לחיים
יש קבוצות הליכה שפועלות בבוקר, יש כאלה בערב. יש מי שבא בשביל הכושר, ויש מי שמחפש חברותא. לא משנה למה אתם באים – העיקר שתצאו לדרך. מצאו את הקבוצה הקרובה לביתכם והתחילו ללכת.
