גן לאומי נחל אלכסנדר
מסלול גן לאומי נחל אלכסנדר מתחיל בשער המערבי של הגן, מגיע לחורבת סמארה, מקיף את חורשת האיקליפטוס וחוזר לנקודת ההתחלה בשביל לאורך נחל אלכסנדר.
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
מהשער המערבי של הגן לחורבת סמארה
משער הכניסה המערבי של הגן הלאומי פונים לכיוון מזרח והולכים על שביל כבוש היטב, המסומן בצבעי שביל ישראל ועובר לצד חורשת איקליפטוס התחומה בגדר עץ נמוכה. השביל מקביל לערוץ נחל אלכסנדר ואחרי קילומטר אחד מגיעים לפנייה שמאלה, עם שביל ישראל ועולים לגבעה עליה מתנוססת חורבת סמארה. מהחורבה ניתן להשקיף על נחל אלכסנדר וכפר ויתקין.
מחורבת סמארה לשער הכניסה המזרחי של הגן הלאומי
יורדים מהגבעה של חורבת סמארה לכיוון צפון/מזרח בשביל חולי עד שביל רחב העובר לצד חורשת איקליפטוס, שם פונים צפונה והשביל עובר בשולי החורשה כאשר בצד המערבי נראה דיונת חול עטויה בצמחי רותם המדבר. נמשיך עם השביל קילומטר וחצי עד שנגיע לצומת שבילים ונבחר את השביל הפונה ימינה לכיוון דרום ונכנס לתוך החורשה. אחרי הליכה של כ-700 מטרים בתוך החורשה נגיע למסעף דרכים שלצידו יש שלט הכוונה לחורבת סמארה. במסעף נפנה שמאלה לכיוון דרום ואחרי כ-100 מטרים נגיע לשער הכניסה המזרחי של הגן הלאומי.
משער הכניסה המזרחי לסיום
מהשער המזרחי נמשיך לכיוון מערב בדרך כבושה היטב. אחרי כחצי קילומטר מגיעים לגדות נחל אלכסנדר ומשם נמשיך לאורך הגדה הצפונית של הנחל עוד כ-1300 מטרים עד הסיום.
זיהום נחל אלכסנדר
מצב הזיהום בנחל אלכסנדר הוא אחד האתגרים הסביבתיים המורכבים ביותר בישראל למרות היותו מוקד תיירותי פופולרי (בזכות "גשר הצבים") והוא סובל מזיהום כרוני שנובע משילוב של תשתיות לקויות וזיהום חוצה גבולות.
להלן ריכוז המידע העדכני ביותר על הנחל כפי שעלה בדיוני הכנסת ובדוחות מהחודשים האחרונים:
"טרור אקולוגי": זיהום חוצה גבולות
בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בסוף דצמבר 2025, תואר המצב בנחל כ"פיגוע אקולוגי מתמשך". מקור הזיהום בשפכים גולמיים (ביוב לא מטופל) המוזרמים מנחל שכם שברשות הפלסטינית אל תוך נחל אלכסנדר.
ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, דיווחה כי בנחל זורמים באופן קבוע פגרי בעלי חיים, דם ונוצות המגיעים ממשחטות באזור טול-כרם ושכם.
משבר עונת המסיק וה"עקר"
במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר 2025, רשות הטבע והגנים הוציאה התראות חמורות על זיהום כתוצאה מעקר (נוזל פסולת רעיל מתהליך הפקת שמן זית). נוזל זה, המוזרם לבתי הבד בגדה, גורם למחסור בחמצן במים ("היפוקסיה"), מה שמוביל לתמותה המונית של דגים ופגיעה אנושה באוכלוסיית הצב הרך הייחודית לנחל. הריח העז והצבע השחור של המים הופכים את המסלול לבלתי נעים למטיילים לאורך קילומטרים רבים.
תשתיות מקומיות וזיהום מקלנסווה
במאמר תחקיר מספטמבר 2025 ("זמן ישראל"), פורסם כי מלבד הזיהום מהרשות הפלסטינית, קיימים מפגעי ביוב חמורים באזור קלנסווה. מערכי פינוי פסולת שקרסו ותשתיות ביוב ישנות מובילים לגלישות שפכים ישירות לערוץ הנחל וכן נטען כי קיימת בעיית אכיפה קשה וכי רשויות המדינה (משרד הפנים ורשות המים) לא משקיעות את המשאבים הדרושים לתיקון המערכת המוניציפלית באזור.
סטטוס שיקום (נכון לינואר 2026)
למרות הזיהום, מתבצעות פעולות שיקום בנקודות מסוימות:
מט"ש (מרכז טיהור שפכים) יד חנה: מתקן הטיפול בשפכים (הנמצא על גדר ההפרדה) פועל בעומס יתר קיצוני. קיימות תוכניות לשדרוגו, אך הן מתעכבות בשל מחלוקות תקציביות ופוליטיות.
פארק איטליה וגשר הצבים: אזורים אלו עוברים תחזוקה נופית שוטפת, אך רמת המים בהם מוגדרת לעיתים קרובות כ"מסוכנת למגע" בשל ריכוזי קולי צואתי גבוהים (מעל 14,000 CFU בנקודות מסוימות, כשהתקן הוא 400).
שורה תחתונה: נחל אלכסנדר הוא דוגמה קלאסית ל"נחל שבוי" – מצד אחד מושקעים בו מיליונים בשיקום נופי וטיילות, ומצד שני הוא משמש כתעלת ביוב פתוחה בגלל חוסר שליטה במקורות הזיהום במעלה הנחל.
לעיון במאמר על סכנת זיהום נחלי החוף בדגש על נחל אלכסנדר לחצו כאן
