מערת כבארה

מערת כבארה היא אחת התחנות במסלול שביל הנשרים ונחשבת לאחת מאתרי המחקר על התפתחות האדם מהחשובים בעולם. התחנה אינה פתוחה לביקורי קהל אך המסלול עובר בסמוך אליה וניתן אפילו לשמוע מתוכה את צווחות העטלפים.

חפירות במערה החלו כבר בשנת 1929 ע"י החוקר משה שטקליס, אך החוקר הבולט שהטביע את חותמו בחקר המערה הוא עופר בר-יוסף. הממצאים שהתגלו בתוכה שייכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה והעליונה (לפני כ-60,000 עד 48,000 שנים). חשיבותה בכך, שכמו בנחל מערות, הממצאים מעידים על רצף התיישבותי של האדם הנאנדרטלי והאדם המודרני. בשנת 1983 נתגלה במערה חלק שלד של גבר ניאנדרטלי שעצם הלשון שלו נותרה שלמה והמבנה שלה מעיד על יכולת הפקת צלילים בדומה לאדם המודרני, היינו דיבור. כמו כן השלד נמצא בתוך בור שנחפר עבורו, כשהוא מונח על גבו וידו על חזהו. עובדה המעידה על התנהגות חברתית ורוחנית מורכבת ועל מנהגי קבורה.

במערה נמצאו שכבות עבות של אפר ושרידי מדורות מסודרות, המעידים על כך שהאדם הקדמון שלט באש והשתמש בה לבישול ולחימום באופן קבוע. וכן נמצאו כמויות אדירות של עצמות בעלי חיים, בעיקר של צבי ארץ-ישראלי ויחמור, מה שמעיד על כך שיושבי המערה היו ציידים מיומנים. במפלסים המאוחרים יותר של המערה (לפני כ-12,000 שנים – התרבות הנאטופית), נתגלו ממצאים כמו כלי כתישה, מכתשים וקברים נוספים המעידים על מעבר מחיי נוודות וציד, ליישובי קבע ולראשית החקלאות.

לקריאה מורחבת על אודות מערת כבארה באתר גני הנדיב לחצו כאן.

חשיבות פרויקט אקלום הנשרים

לקריאה על חשיבותם של העופות הדורסים בשמירת האיזון האקולוגי בטבע לחצו כאן.

.