יער מצר
מסלול יער מצר מתחיל מפסל גשר לשלום בכפר הערבי מייסר, עובר מתחת לגשר כביש 6, נכנס ליער מצר וחוזר לאורך ערוץ נחל נרבתה.
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
מפסל גשר לשלום ליער מצר
פסל גשר לשלום במייסר הוא נקודת היציאה למסלול יער מצר והוא סמוך לערוץ נחל נרבתה. מהפסל הולכים במדרכה לכיוון מערב כ-300 מטרים עד דרך העפר. בדרך העפר ממשיכים לכיוון מערב, עוברים מתחת לגשר כביש מספר 6 וממשיכים אחרי הגשר עוד כ-300 מטרים עד צומת הדרכים בו פונים שמאלה לכיוון דרום בדרך העולה לכיוון יער מצר.
מיער מצר לנחל נרבתה
הדרך הנכנסת ליער מצר תלולה במקצת ומכוסה שכבת אספלט, המסתיימת לאחר העלייה וכעבור כ-150 מטרים מגיעים לצומת שבילים בו פונים ימינה לכיוון מערב. הדרך עוברת ביער מצר והולכים בה כ-350 מטרים עד שמגיעים לשביל סינגל לאופניים, החוצה את הדרך ובשביל פונים שמאלה לכיוון דרום (היער רחוק מלהיות נקי וחבל). נכנסים לסינגל והולכים איתו כ-300 מטרים עד שמגיעים לדרך רחבה וחוצה ממערב למזרח ופונים בה שמאלה לכיוון מזרח. אחרי כ-300 מטרים נוספים מגיעים לצומת דרכים בו פונים ימינה לכיוון דרום ואחרי עוד כ-150 מטרים פונים ימינה לכיוון מערב ונכנסים לדרך נוספת החוצה את היער. הולכים בדרך זו כ-800 מטרים עד שהיא מתחילה להתעקל וממשיכים בה לכיוון מזרח עוד כ-400 מטרים עד שמגיעים לדרך חוצה נוספת מדרום לצפון בה פונים שמאלה לכיוון צפון. דרך זו יוצאת מיער מצר ואורכה כ-275 מטרים. אחרי היציאה מהיער מגיעים לעמק נחל נרבתה ובצומת פונים שמאלה לכיוון מערב. הולכים לאורך הגדר (רוב השנה פורחים בה שיחי בוגונוויליה) כ-300 מטרים עד לדרך תשתית הפונה ימינה לכיוון מזרח ועוברת על גדות ערוץ נחל נרבתה.
מנחל נרבתה לסיום
חוזרים לכיוון מזרח לאורך הנחל, מרחק של כקילומטר אחד עד גשר כביש מספר 6. אחרי מעבר מתחת הגשר הולכים עוד כ-450 מטרים עד הסיום במייסר ליד פסל גשר לשלום.
תל נרבתא
נרבתא נזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, בספרו על המתיחות שהייתה בין תושבי קיסריה היהודים לבין מושלי העיר היוונים שהתנכלו להם. בשנת 66 לספירה הגיע הסכסוך לשיא בתגרה שהתחוללה ביום שבת לאחר שאיש יווני התגרה ביהודים המכונסים בבית הכנסת. "והיהודים מהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא – היא אחת אחוזותיהם במרחק ששים ריס מקיסריה" (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ד, פיסקה ה'). עזיבת יהודי קיסריה הייתה אחד האירועים שקוממו את היהודים בירושלים והביאו לפרוץ המרד הגדול. חוקר בשם שמואל קליין זיהה את נרבתא גם עם ארבתויס הנזכרת בנוסח היווני של ספר חשמונאים א' (ה', כ"ג) כיישוב יהודי בזמן מרד החשמונאים והועלתה אף השערה המזהה אותה עם ארובות, הנזכרת כעיר מחוז בימי שלמה המלך. קיימת מחלוקת בקרב חוקרים באשר לזיהוי מקומה של נרבתא. יש המזהים אותה עם תל נרבתה הנמצאת בקיבוץ מענית ויש חוקרים, כמו אדם זרטל, המזהים אותה בצפון השומרון במקום הנקרא חרבת חמאם.
קיבוץ מצר וכפר מייסר
קיבוץ מצר שפרוש שמו 'גבול', צמח בעזרת גרעיני השלמה של השומר הצעיר מישראל ודרום אמריקה וכיום הוא מונה 500 נפש. כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות, מפעל "מצר" למערכות טפטוף ומקצועות חופשיים.
תושבי הכפר מייסר הציעו לקבוץ להתחבר לבאר המים שלהם בשנה הראשונה ומאז ועד היום יש צנרת משותפת לגיבוי במקרה של תקלה. הקשרים הלכו והתהדקו ויכלו לכל המבחנים גדולים כקטנים. כאשר אנשי מצר גוייסו לצבא במלחמת ששת הימים, צעירי מייסר נרתמו לעזור בקטיף הפרי ועיבוד הקרקע. לאורך השנים נערכו אירועים משותפים לכל הגילאים, קבוצת כדורגל רשמית, מפגשי שיח והשתתפות בימי שמחה ואבל.
ב-1972 התקיים פרויקט מצר-מיסר. פרויקט אמנותי שכלל סדרה של מיצבים ומיצגים. הפרויקט נחשב לאחד הביטויים החשובים של האמנות המושגית בישראל והיו שותפים לו אביטל גבע, מיכה אולמן, ומשה גרשוני.
בשנת 2020 תנועת נשים עושה שלום יזמה הקמת פסל במייסר בשיתוף פעולה עם מועצה אזורית מנשה, והנהגת כפר מייסר, בעקבות קול קורא לאמני ואמניות האזור נבחרה הצעתו של הפסל יורם אפק שיצר את הפסל רוג'ום לשלום או גשר לשלום שמייצג נקודת מפגש במקום בו זורמים מים חיים – ובכך מסמל את מערכת הקשרים המכבדת וההדוקה בין שני הישובים (מקור – אתר נשים עושות שלום).
תרומת היער למניעת התחממות גלובלית
לקריאה על תרומתו של היער למניעת התחממות גלובלית באמצעות תהליכי פוטוסינתיזה (קיבוע CO2) לחצו כאן.
