נחל אלכסנדר הוא ערך טבע משמעותי בעמק חפר שלצידו ישובים חקלאיים רבים והוא בעל כוח משיכה תיירותי רב. אתר הולך טוב מציע כמה מסלולי הליכה לצידו של נחל אלכסנדר ובהם מסלול מצפור ויקר, מסלול פארק איטליה ומסלול פארק הצבים. הנחל סובל זה שנים ארוכות מזיהום סביבתי ומאמרו של ד"ר דן בראל[1] עוסק במקורות הזיהום והשלכותיו. המאמר השלם, שעיקריו מובאים כאן, התפרסם בכתב העת הנדסת מים ומובא כאיתות אזהרה לשמירה על משאבי המים.

זיהום חוצה גבולות – המקרה של נחל אלכסנדר מאת דן בראל
זיהומי מים חוצי גבולות הנובעים ממקורות מים עיליים מהווים בעיה עולמית. במרבית המקרים מדובר על זיהום כתוצאה מחוסר טיפול נאות בשפכים העלול לגרום אף לזיהום מי השתייה. 80% מהשפכים בעולם מוזרמים לטבע ופוגעים במקורות המים העיליים והקרקעיים, הורסים את בתי הגידול ומקטינים את כמות המים הזמינים לשתייה.
ישראל והרשות הפלסטינית חולקות את אקוויפר ההר ולכן השמירה על ניקיונו והזרמת שפכים היא קריטית לכלל האוכלוסייה. העלייה בריבוי הטבעי בשטחי הרשות הפלסטינית ועיכוב בהקמת מאגרי טיהור שפכים (מט"שים) גורמים להחמרת הבעיה הסביבתית, תברואתית ובריאותית מידי יום. היקף השפכים הפלסטיניים עומד על 65 מיליון מטר מעוקב, אך רק 9 מיליון ממ"ק מטופלים בגדה המערבית ו-21 ממ"ק בשטחי מדינת ישראל. העיקרון הסביבתי קובע כי המזהם הוא המשלם ולכן ההוצאות על הקמת ותפעול מאגרי הטיהור הקולטים את זיהומי הנחלים חוצי הגבולות מקוזזות מכספי המיסים הפלסטיניים.
נחל אלכסנדר הוא המשכו של נחל שכם ויובלו העיקרי. מקורו של נחל שכם בין הר גריזים והר עיבל, משם הוא זורם מערבה לאורך 30 ק"מ מתוכם 23 ק"מ בשומרון ולאחר מכן 7 ק"מ בתחומי ישראל עד חיבורו לנחל אלכסנדר. לאחר החיבור ממשיך נחל אלכסנדר לזרום עוד 20 ק"מ עד הים התיכון. לאורך אותם 23 ק"מ של תוואי בשומרון מוזרמים שפכים לנחל שכם מכפרי הסביבה וכך הפך הנחל במרוצת השנים מנחל אכזב נקי לנחל איתן המתבסס על שפכי הכפרים במורד הנחל יחד עם שפכי טול כרם. 60% – 70% מהשפכים מגיעים לנחל אלכסנדר והשאר מחלחלים לקרקע ומסכנים את מי התהום של אקוויפר ההר. בעבר, היה נחל אלכסנדר נקי ועם זרימה איתנה כל השנה שנובעת ממעיינות ומי תהום גבוהים. הזרמות השפכים הפכו את נחל אלכסנדר החל משנות ה-70 של המאה הקודמת לתעלת ביוב.
המקרה של נחל אלכסנדר מעיד עד כמה משמעותי הקשר בין הסכסוך הפוליטי למחדל הסביבתי החמור ביותר המתחולל בין ישראל לרשות הפלסטינית של שפכים חוצי גבולות. נחל אלכסנדר מייצג תקווה שנכזבה, תקווה שבתחילתה היה שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני לטיפול במקורות הזיהום ובתוכנית חוצת הגבולות לשיקומו.
[1] בראל דן. (2020). זיהום חוצה גבולות – המקרה של נחל אלכסנדר. הנדסת מים: מגזין המים הישראלי, עורך צפריר רינת. עמוד 34.