סובב משמרות ומחנות העולים
מסלול סובב משמרות מתחיל ומסתיים בבית הקרח בכרכור, תוך שהוא מקיף הקפה מלאה את קיבוץ משמרות. המסלול משקף היטב את אופי המקום (שלוות עולמים, פרדס חנה כרכור – מתוך בלוז כנעני של אהוד בנאי) וההיסטוריה שלו. נקודות העניין בו הן שקע השרקרקים, שנחפר על ידי קבלני עפר ובו מקננת אוכלוסיית שרקרקים בנדידתה לישראל. המחנה הבריטי ומחנות העולים המיוצגים על ידי מבנים ישנים והרוסים של המחנה הבריטי (מחנה 81) שהוסב למחנות עולים לאחר הקמת המדינה. שביל סובב פרכו"ר, שעובר צמוד לתעלת נחלי מנשה, שהיא אחד ממפעלי המים החשובים בישראל לתפיסת מי נגר עילי ולסיום, האיקליפטוס המוכר כאיקליפטוס עוג משירו של מאיר אריאל וחזר והוזכר בשירו של אהוד בנאי בלוז כנעני).
לתשומת הלב: יש להיכנס לקישור המצורף ולקרוא את כללי התנהגות השטח. שימוש במידע של האתר כמוהו כקריאת ההנחיות והסכמה עם תוכנן.
מבית הקרח למחנה הבריטי
התחלת השביל בצומת הרחובות הנחילות/צליל ליד בית הקרח. מכאן יוצאת דרך לכיוון מערב, הנושקת לשדה פתוח. לאחר כ-220 מגיעים לשקע גדול באדמה שנחפר על ידי קבלנים (כנראה ללא רישיון) לצרכי שימוש באדמה. שקע זה מכונה שקע השרקרקים. השקע נזנח והטבע חזר והשתלט עליו ובין השאר הוא מהווה מקום לשרקרק המצוי המגיע לכאן בחודשי האביב ומקנן בדפנות השקע.
הולכים לאורך צידו הדרומי של השקע בתוך חורש טבעי של עצי אלון התבור וכעבור כ-300 מטרים מגיעים לקרבת כביש הכניסה לקיבוץ משמרות, שם הדרך מתעקלת לכיוון ימינה לכיוון צפון ואחרי עוד כ-100 מטרים מגיעה לכביש. חוצים את הכביש (בזהירות) וממשיכים מערבה עוד כ-250 מטרים ומיד אחרי מבנה האנטנה פונים ימינה לכיוון צפון. הולכים במקביל למבנים התעשייתיים של קיבוץ משמרות כ-650 מטרים עד שמגיעים לדרך רחבה (רחוב יזרעאל) בה פונים ימינה לכיוון מזרח.
דרך זו מוליכה למחנות הבריטיים שהוסבו לאחר קום המדינה למחנות העולים. הולכים בדרך יזרעאל כ-300 מטרים, עוברים את צומת רחוב סביון ומצד ימין נראה את שרידי המבנים של הצבא הבריטי.
מהמחנה הבריטי לתעלת נחלי מנשה
לאחר כ-300 מטרים מגיעים לצומת רחוב מרגנית בו פונים שמאלה לכיוון צפון.רחוב מרגנית הוא חלק מאזור התעשייה של פרדס חנה ומצטלב, אחרי כ-230 מטרים, עם רחוב 'תדהר' הרחוב הראשי של אזור התעשייה. ברחוב תדהר פונים ימינה לכיוון צפון/מזרח, הולכים בצידו השמאלי (זהירות, אין שם מדרכה) ואחרי כ-100 מטרים מגיעים לרחוב נורית, שם פונים שמאלה לכיוון צפון.
ליד צומת הרחובות תדהר/נורית נראה מגדל מים מנדטורי. רחוב נורית הוא דרך כבושה העוברת, אף היא, לצד מבנים מנדטוריים המשמשים היום מפעלי תעשיה וחינוך מיוחד. אחרי כ-400 מטרים הדרך מתעקלת ימינה וכעבור עוד כ-400 מטרים מגיעה לתעלת נחלי מנשה. מעט לפני התעלה עוברים ליד כניסה למרכז מיחזור (במזלג הדרכים בכניסה למרכז המיחזור בוחרים בדרך הימנית).
מתעלת נחלי מנשה חזרה לבית הקרח
כאשר מגיעים לתעלה פונים ימינה לכיוון מזרח, הולכים לאורכה, עוברים ליד גשרון על התעלה וממשיכים ישר וכעבור כ-660 מטרים מגיעים לכניסה לאזור התעשיה (קצה רחוב תדהר). מצומת הכניסה לאזור התעשייה ממשיכים ישר לאורך התעלה (לא נכנסים לרחוב) כ-380 מטרים ומגיעים לסכר ההטיה של נחל משמרות לתעלת נחלי מנשה. ליד סכר ההטיה צומח פרט בודד של דולב מזרחי.
כ-220 מטרים אחרי סכר ההטיה מגיעים לשביל הכניסה לקיבוץ משמרות, שם נמצא גשרון על פני התעלה. פונים שמאלה חוצים את הגשר ומיד אחריו פונים ימינה לכיוון מזרח והולכים כ-600 מטרים עד צומת שבילים המובילים לכרכור. בצומת זה צומח איקליפטוס עוג (המוזכר בשירו של מאיר אריאל "ארול").
בצומת פונים לכיוון ימינה לכיוון דרום, עוברים על פני גשרון של נחל משמרות וכעבור כ-700 מורים מגיעים לקצה רחוב המייסדים. ממשיכים ברחוב המייסדים עוד 200 מטרים עד רחוב השמינית, בו פונים ימינה לכיוון מערב והולכים (על המדרכה) עד סופו. בקצה הרחוב פונים שמאלה לכיוון דרום, לרחוב הנחילות והולכים כ-400 מטרים עד בית הקרח ומסיימים.
קיבוץ משמרות והתרבות הישראלית
קיבוץ משמרות, נחשב במפת התרבות והמוזיקה הישראלית. למרות גודלו הצנוע, הקיבוץ גידל כמה מהיוצרים המשפיעים ביותר בפנתיאון הלאומי. הייחודיות של הקיבוץ טמונה בשילוב שבין הווי הקיבוץ הישן לבין רוח יצירתית ופורצת דרך. הקיבוץ לא רק סיפק השראה לשירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל כמו "שדות גולדברג" או "ארול" של מאיר אריאל, אלא גם יצר סאונד וסגנון כתיבה שחיבר בין ארץ ישראל העובדת לבין השפעות של רוק, פולק ומודרניזם. שלוש דמויות מרכזיות, שצמחו יחד בקיבוץ, עיצבו את פני המוזיקה והשירה בישראל:
מאיר אריאל: "הטרובדור" של המוזיקה הישראלית. אריאל, שנולד וגדל בקיבוץ, נחשב לאחד מגדולי הכותבים והמלחינים בשפה העברית. שיריו מתאפיינים בשפה עשירה, מורכבת ורוויית הומור וביקורת חברתית. הוא הצליח לזקק את חוויית החיים בקיבוץ ובמדינה לכדי יצירות מופת כמו "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" ו"טרמינל לומינלט".
שלום חנוך: נחשב לאבי הרוק הישראלי. חנוך גדל במשמרות והחל את דרכו המוזיקלית בערבי התרבות של הקיבוץ (שם כתב את "לילה" בגיל 14). החיבור שלו בין הלחנים המלודיים לבין האנרגיה של הרוקנרול שינה את פני המוזיקה בארץ משנות ה-70 ואילך.
חנן יובל: יוצר, זמר ומלחין בולט שהיה חלק מהרכבים מיתולוגיים (כמו "השלושרים" ו"שלושרים"). יובל אחראי על הלחנת וביצוע שירים רבים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפס קול הישראלי, תוך שהוא שומר על קשר עמוק לשורשים ולמסורת.
הקשר בין השלושה היה הדוק מאוד; הם יצרו יחד, השפיעו זה על זה והופיעו יחד בראשית דרכם. השיר "אגדת דשא", שכתב מאיר אריאל והלחין שלום חנוך, הוא אולי הייצוג המזוקק ביותר של ההווי בקיבוץ משמרות – רגע של נחת, נעורים ופשטות תחת כיפת השמיים.
שקע השרקרקים
בשדה, סמוך לרחוב 'הנחילות' בכרכור ישנו בור ענק שנחפר בעקבות כריית אדמה בלתי חוקית ונוצר שקע שעל חלקו השתלט הטבע. על דופן השקע הצפוני/מזרחי, ליד עצי האשל, מקננים שרקרקים הנודדים אלינו בין החודשים מרץ ואוגוסט. יש להימנע מלהתקרב לדפנות השקע מחשש נפילה.
חשיבותו של טבע עירוני כמו שקע השרקרקים
הגברת העיור והתחזיות של השפעות שינויי האקלים דורשים אסטרטגיות חדשניות על מנת לשמור על ערים בריאות ובעלות קיימא. לצורך זה נטבע הרעיון פתרונות מבוססי טבע (NBS- Nature-based solutions), לצורך חיפוש אסטרטגיות המתייחסות לפעולות בהשראת הטבע ושנועדו להתמודד עם מגוון אתגרים סביבתיים.
במאמר מסוג סקר ספרות הוערכו הראיות לגבי היתרונות לבריאות הציבור של חשיפה לסביבות טבעיות וכיצד ניתן למסגר ידע זה במסגרת תפיסת ה-NBS והתוצאות מראות שיש ראיות חזקות של שיפור סביבתי והפחתת חום בעיר, ולכך יש יתרונות בריאותיים (מקור – Environmental Research, 2017).
