מיניות בריאה מהווה מרכיב חשוב מאד באיכות חיי האדם ותחושת הרווחה שלו. גם בחיי האדם המבוגר. קיימת עמדה הרואה את האדם המבוגר, שיצא לגמלאות, כמי שנמנע מפעילות מינית בשל קשיי תפקוד ומחלות, אך עמדה זו רחוקה מהמציאות. האיגוד האמריקני לגמלאים (American Association of Retired Persons) פרסם בשנת 2005 כי 62 אחוזים מהגברים ו-51 אחוזים מהנשים בגילאים 60 – 69 מאמינים כי פעילות מינית מהווה מרכיב חשוב ביחסים ובאיכות החיים. על פי נתוני המועצה הלאומית להזדקנות בארצות-הברית (National Council of Aging), 57 אחוזים מהגברים ו-30 אחוזים מהנשים בשנות השבעים של חייהם דיווחו כי היו מעורבים בפעילות מינית לפחות פעם אחת בחודש. נתונים אלה אמנם הולכים ויורדים עם ההתקדמות בגיל, אבל הם מצביעים בברור על חשיבות הפעילות המינית לאיכות החיים של האדם המבוגר.[1] ככל שאנשים מתבגרים, גדלים גם הסיכונים לסיבוכי בריאות פיזיים ונפשיים יחד עם ירידה בתפקוד המיני. קיימת הערכה כי לגברים בשנות הארבעים לחייהם יש סיכוי של 40 אחוזים לפתח בעיות זקפה כלשהן וסיכוי זה הולך וגדל ב-10 אחוזים כל עשור אחר כך[2]. בקרב נשים, המיניות מושפעת ממספר רב של גורמים ובהם אירועי חיים, לידות, מצב הבריאות, יחסים עם בן הזוג וגורמים תרבותיים. עם העלייה בגיל נוספים גורמים שאחד החשובים בהם הוא הפסקת המחזור. בקרב נשים אחרי הפסקת המחזור, שכיחות אירועי הדיכאון גבוהה פי שלושה מאשר בקרב נשים פוריות ואחת התוצאות היא ששליש מנשות העולם המערבי חוות רמה זו או אחרת של קשיי תפקוד מיני.[3] סילבה ועמיתיו[4] סקרו ספרות על מחקרים מבוקרים בדבר הטיפול בבעיות זקפה בקרב גברים מבוגרים, בהם ההתערבות הנחקרת הייתה פעילות גופנית כפתרון לבעיה זו. לאור דיווחי המשתתפים, הגיעו החוקרים למסקנה ברורה כי פעילות גופנית ובעיקר פעילות אירובית מתונה עד נמרצת, נמצאה מתאימה לשיפור בעיות של תפקוד מיני בקרב גברים.
נחזור למחקר של סמית' ועמיתיו[5] שערכו סקר מקיף בקרב מדגם מייצג של אוכלוסייה אנגלית מבוגרת (גיל ממוצע 65) לבדיקת הקשר בין פעילות גופנית ובין פעילות מינית. המשתתפים התבקשו לדווח על שלוש קטגוריות של פעילות גופנית: לא פעילים, פעילים באופן מתון ופעילים באופן נמרץ. כמו כן נאספו נתונים על מספר שעות הצפייה היומית הממוצעת בטלוויזיה וכן נתונים נוספים כמו מין, גיל, מצב משפחתי, מצב כלכלי, האם מעשנים והאם צורכים אלכוהול. נתונים אלה נבדקו אל מול נתוני הדיווח על ההתנהגות המינית של המשתתפים שכללו עמדות כלפי מין, תדירות הפעילות המינית, קשיי תפקוד מיני, חששות מתפקוד מיני לקוי וסיפוק מיני. בניתוח הנתונים נמצא כי גברים שהיו פעילים גופנית דיווחו על פעילות מינית רבה יותר, באופן מובהק, מאלה שלא היו פעילים גופנית בקרב הנשים הייתה מגמה דומה של דיווח. מסקנת החוקרים הייתה ברורה – גברים ונשים המבצעים פעילות גופנית באופן סדיר לפחות פעם בשבוע, נטו יותר ובאופן מובהק להשתתף בפעילות מינית כלשהי במהלך השנה שלפני הסקר ולדווח פחות על קשיי תפקוד מיני, בהשוואה לאלה שלא היו פעילים גופנית. והשורה התחתונה? פעילות גופנית היא לא רק גורם המגן מפני מחלות בגיל המבוגר, אלא נותנת גם טעם לחיים.
[1] Di Benedetto P. (2018). Physical Activity and Sexual Function in Older People. In: Masiero S., Carraro U. (eds) Rehabilitation Medicine for Elderly Patients. Practical Issues in Geriatrics. Springer, Cham.
[2] Lee Smith, Igor Grabovac, Lin Yang, Nicola Veronese, Ai Koyanagi and Sarah E. Jackson. (2019). Participation in Physical Activity is Associated with Sexual Activity in Older English Adults. International Journal of Environmental Research and Public Health, 16, 489.
[3] Llaneza P, Fernández-Ĩnarrea JM, Arnott B, García-Portilla MP, Chedraui P, Pérez-López FR. (2011). Sexual function assessment in postmenopausal women with the 14-item changes in sexual functioning questionnaire. Journal of Sex Medicine, 8: 2144–2151.
[4] Silva AB, Sousa N, Azevedo LF, et al. (2017). Physical activity and exercise for erectile dysfunction: systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine. 51:1419–1424.
[5 Lee Smith, Igor Grabovac, Lin Yang, Nicola Veronese, Ai Koyanagi and Sarah E. Jackson. (2019). Participation in Physical Activity is Associated with Sexual Activity in Older English Adults. International Journal of Environmental Research and Public Health, 16, 489.
לקריאת המאמר המחקרי המלא (Open Access) היכנסו לקישור: http://dx.doi.org/10.3390/ijerph16030489
