בשלושת העשורים האחרונים הוכפלה באוכלוסיית העולם שכיחותם של אירועי הפרעות קצב לב ובמיוחד אירועי פרפור פרוזדורים. בשנת 2019 נרשמו בעולם 60 מיליון אירועי פרפור פרוזדורים המהווים גורם מרכזי בתחלואת לב, מוות פתאומי מכשל לבבי ונכות. גילוי מוקדם של הפרעות קצב לב יכול לצמצם את הסיכון ולכן נדרשת מדיניות בריאות ציבור להתמודדות גם עם גורמי סיכון סביבתיים שאינם גנטיים.
כושר גופני גבוה ממתן אירועי הפרעות קצב לב ואחד המדדים המצביעים על רמתו הוא קצב ההליכה. היכולת לשמור על קצב הליכה גבוה לאורך זמן מעידה על כושר גופני גבוה ויש ביכולת זו את הפוטנציאל למניעת סיכון להפרעות קצב לב. עם זאת, הידע המחקרי הקושר בין קצב הליכה והפרעות קצב לב הוא מוגבל.
בהשוואה לקצב הליכה איטי, נמצא כי הליכה נמרצת קשורה לסמני בריאות טובים יותר של בריאות הלב, רמת השומנים בדם וסיכון נמוך יותר לדלקות. קבוצת חוקרים מבריטניה[1] ביקשה לחקור את הקשר בין קצב ההליכה ובין הפרעות קצב לב לסוגיהן. במחקר נאספו נתונים משני מקורות: משאלונים של מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בבריטניה ומנתונים שנאספו משעוני ספורט שתיעדו את הפעילות הספורטיבית של המשתתפים במשך שבוע אחד לפחות.
המדגם של האוכלוסייה הבריטית שענו על שאלונים כיסה את הגילאים 40 – 69 בין השנים 2006 – 2010, והתשובות שכללו מענה על דיווחים על קצב ההליכה והרגלי ההליכה סווגו לשלוש רמות קצב הליכה: איטית, ממוצעת ומהירה. הנתונים מהמשתתפים שענדו שעון ספורט נאספו בין השנים 2013 – 2015 וגם כאן קצב ההליכה שהתקבל מנתוני השעונים סווג לשלוש הרמות הנ"ל. סה"כ השתתפו במחקר למעלה מ-420,000. הקשר בין הרגלי ההליכה והפרעות קצב הלב נבדק גם בהתייחס למשתנים דמוגרפיים כמו גיל, מין, משקל עודף, עישון ושימוש באלכוהול.
החוקרים מצאו כי ככל שקצב ההליכה היה מהיר יותר ומשך זמן ההליכה (בקצב מהיר או ממוצע) היה רב יותר, כך הסיכון לפתח הפרעות קצב לב היה נמוך יותר. קשר זה היה עצמאי ובלתי תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלות לב (כלומר, ייתכן שגם פעילות גופנית לא תועיל אם קיימים גורמי סיכון דומיננטיים למחלות לב) בכל קבוצות האוכלוסייה. הקשר בין קצב ההליכה ומניעת הפרעות קצב לב נמצא חזק במיוחד בקרב נשים, בעלי משקל תקין ואלה מתחת לגיל 60. למעלה משליש הקשר בין קצב הליכה והפרעות קצב לב היה מתווך על ידי גורמים מטבוליים, כאשר הרוב המכריע מסיבות אלה היו שייכות לפלח אוכלוסייה שסבל מהשמנת יתר. לקריאה נוספת על המחקר הנ"ל היכנסו לאתר וואלה.
[1] Qin, P., Ho, F. K., Celis-Morales, C. A., Trost, S. G., & Pell, J. P. (2025). Association of self-reported and accelerometer-based walking pace with incident cardiac arrhythmias: a prospective cohort study using UK Biobank. Heart.
