התיישבות בוסנים מוסלמים בסביבות פרדס חנה וקיסריה היא פרק עלום בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל במאות -19 וה-20. מה הניע אירופים ממוצא סלאבי להתיישב דווקא בארץ ישראל ומה עלה בגורל התיישבות זו עם חלוף השנים?

הגירתם של בוסנים מוסלמים לארץ ישראל אירעה בסוף המאה ה-19 כאשר הצבא האוסטרו-הונגרי פלש בשנת 1878 לחבל בוסניה הרצגובינה, שחלק מתושביו היו מוסלמים. עתה חששו המוסלמים מנחת זרועו של השלטון הנוצרי ובקשו להגר משם ופנו לסולטאן העותומני עבדול חמיד השני שנעתר לבקשת ההגירה והושיבם ברחבי האימפריה העותומנית. לרשות המהגרים לארץ ישראל הועמדו שטחים מדרום לכרמל והם התיישבו בחרבת חדידון (חרבת חידות) וסופסאפי (במקום בו יוקם מחנה הפרדות הצהלי עם קום המדינה). שני מקומות אלה נמצאים בבקעת הנדיב מצפון לפרדס חנה דהיום ובלטו בסגנון הבנייה האופייני לאירופה – גגות הרעפים.

המתיישבים הבוסנים החזיקו מעמד במקומות אלה כשנתיים אך נאלצו לנטוש אותם מחמת מחלת הקדחת (ביצות, אנופלס ושאר מרעין בישין), עברו להתיישב בתחומי העיר הצלבנית קיסריה וחלקם אף נדד לאזור שכם, שם חיים צאצאיהם עד היום.

התיישבות הבוסנים המוסלמים בקיסריה בחסות השלטון העותומני קשורה לאנקדוטה היסטורית מאותה העת, לפיה ממשלת גרמניה ביקשה לרכוש את קיסריה למטרות "מחקר ארכיאולוגי", אך בפועל רצתה לתגבר את ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל. משעמדו העותומנים על כוונות ממשלת גרמניה, ביטלו את החוזה עימה והושיבה במקום את הבוסנים.

בשנת 1910 מונה בוסני (בושנאק – כך כונו הבוסנים בפי העותומנים) בשם אחמד למושל האזור וקיבל את התואר בק. אותו אחמד בק האכיל יונים בחצרו בשנת 1917 כאשר לפתע נחתה בחצרו יונת דואר זרה ופתק קשור לרגלה. פתק זה, שנשלח על ידי שרה אהרונסון לבריטים הוביל את העותומנים לשרה אהרונסון שנתפסה, עונתה והתאבדה בכלא.

סופו של דבר, ההתיישבות הבוסנית בארץ ישראל לא צלחה. הבריטים החליפו את האימפריה העותומנית בארץ ישראל, פיק"א רכשה אדמות רבות של בוסנים ומלחמת העצמאות הייתה האקורד האחרון בניסיון ההתיישבות שלהם וככל הידוע צאצאיהם המועטים פזורים בבאקה אל ע'רביה, שכם, טול כארם וגם בחדרה.

צבי אילן. (1981). התיישבות הבוסנים בקיסריה. קרדום, דו ירחון לידיעת הארץ, חוברת 18 עמוד 57.