הידעתם? רמות מנשה הוכרה על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית, או מרחב ביוספרי.

מהו מרחב ביוספרי, מה חשיבותו ומה הקשר של המרחב הביוספרי למסלולי הליכה בשטחים הפתוחים ובכלל, האם המטרות שלשמן הוכרזו שטחים אלה כמרחבים ביוספריים בישראל הושגו?

בשנת 1996 הכריזה אונסק"ו על מרחבי הר הכרמל, המוכרים כפארק הכרמל, כמרחב ביוספרי ו-15 שנים מאוחר יותר, בשנת 2011, הוכרזו מרחבי רמות מנשה אף הם כמרחב ביוספרי. הכרזות אלה של ארגון אונסק"ו מעידות כאלף עדים על חשיבותם של אזורים אלה למורשת האדם העולמית בשימור הטבע בישראל ובמיוחד על אפשרויות השילוב בין צרכי האדם וצורכי שימור הטבע.

המושג שמורת טבע, המוכר היטב לציבור, נועד לבודד את ערכי הטבע המקומיים מפגיעתו הרעה של האדם ולשמר אותם לדורות ואילו המושג שמורה ביוספרית או מרחב ביוספרי המוכר פחות, מביא לידי ביטוי את הפשרה המתבקשת בין שימור ערכי הטבע וצורכי האדם. מכאן עולה השאלה כיצד ניתן ליישב בין שימור מגוון ביולוגי ומשאבים טבעיים ובה בעת לאפשר שימוש בר קיימא לצורכי האדם. מודל השמורה הביוספרית מדגים שינוי תפיסתי הרואה באדם חלק מהטבע שאינו צריך להיות "מוגן" מפניו אלא הוא חלק ממנו ועליו לפתור קונפליקטים הנובעים משימוש במשאבים הטבעיים.

על פי אונסק"ו לשמורה ביוספרית שלושה תפקידים:

שימור: שימור מגוון תרבותי וביולוגי, לרבות שונות גנטית, מגוון מינים, מערכות אקולוגיות ואבטחה של שירותים לתמיכה במגוון זה.

פיתוח: פיתוח כלכלי ואנושי מקיים (Sustainability) מבחינה סביבתית וחברתית ומקובל מבחינה תרבותית.

תמיכה לוגיסטית: הכלה של פרויקטים המהווים דוגמה, חינוך סביבתי, השכלה והכשרה לפיתוח בר קיימא. השכלה, מחקר, ניטור כרכיבים המייצרים ידע לשמורות הביוספריות.

על פי הגר ראובני, המועצה האזורית מגידו, שיזמה וקידמה את ההכרזה על רמות מנשה כמרחב ביוספרי, הגדירה את תפקידה במילים אלה: המרחב הביוספרי יהווה שיטת ניהול מוניציפלית אזורית ששמה דגש על המשך התפתחות האדם בסביבתו, תוך מחויבות גדולה לשמירה על ערכי טבע ונוף ודאגה להעברתם גם לדורות הבאים.

שביל מגידו הוא דוגמה לשילוב בין טבע ואדם הנותן משמעות למושג מרחב ביוספרי. השביל, שנפתח לציבור בשנת 2023 החליף את שביל רמות מנשה ואורכו למעלה מ-70 קילומטרים. השביל מעגלי, עובר בשטחי יערות, אתרי מורשת שהבולט בהם הוא תל מגידו, מעיינות ושטחים חקלאיים ומקרב את האדם אל הטבע ואל המורשת ההיסטורית העשירה של המרחב. השביל חולק לארבעה מקטעי הליכה ומסומן בסימון שבילים סגול. חלק מהמסלולים המוצעים באתר זה נושקים לשביל מגידו (לדוגמה, עין ניל"י).

האם המודל של המרחב הביוספרי מגידו מוצלח וניתן ליישום במקומות אחרים? התשובה, במחקר שנעשה בטכניון על ידי גולן ואחרים (2017). אינה ברורה או חד משמעית. במחקר התברר כי רוב בעלי העניין במרחב הביוספרי רואים אותו יותר כמוטה שימור ופחות ככלי לקידום ופיתוח כלכלי וחברתי.

לסיכום, שביל מגידו דווקא מדגים את ההיבט של השתלבות האדם בסביבה וייתכן כי השימוש בשביל מקנה להולכים בו גם תובנות המעשירות את הלמידה ופיתוח הסביבה יחד עם המגוון הביולוגי שלה.