היערות בישראל מהווים מרכיב בסיסי רב ערך בעיצוב נופה של המדינה ומקנים למבקרים בהם מקום מפלט. אחד האיומים הנשקפים ליער הישראלי הוא שינויי אקלים: תקופות יובש ארוכות, מיעוט משקעים, עלייה בטמפרטורות, עלייה בתדירות ובעוצמה של סופות, אירועי שלג ושיטפונות. במסגרת היערכות הקרן הקיימת לישראל לטיפול בנושא הוקם צוות באגף הייעור שסקר את הבעיות העיקריות והמליץ שורה של המלצות להתמודדות איתן כמו תמותת עצים מיובש, ירידה בהתחדשות הטבעית, פלישה של צמחים, חרקים מזיקים ומחלות.
שינוי האקלים נובע במידה רבה מפליטות גזי חממה ומשינויים בשימושי קרקע, שאחת מתוצאותיו היא עלייה של 1.1 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית מאז המהפכה התעשייתית. התחזית לגבי ישראל מצביעה על התחממות גבוהה מהממוצע העולמי ועל ירידה בכמות המשקעים, בעיקר בעונת הקיץ. ישראל חוותה עלייה בטמפרטורה הממוצעת בכ-1.4 מעלות מאז אמצע המאה הקודמת, עם צפי לעלייה נוספת של עד 1.2 מעלות עד אמצע המאה הנוכחית. נוסף על כך, בעשור האחרון נרשמו ירידה בכמות המשקעים והתארכות עונת היובש. תדירות אירועי הקיצון, כולל חורפים קשים, קרה ושלג, עלתה בעשורים האחרונים, ותמשיך להחמיר.
קיימים שני מרכיבי יסוד אסטרטגיים המשלימים זה את זה להתמודדות עם שינוי האקלים: הראשון, מתמקד בצעדים שיפחיתו את שינוי האקלים עצמו על ידי הפחתת פליטות גזי חממה והגברת קיבוע הפחמן. ליערות תפקיד מרכזי בקיבוע פחמן, ולכן, במבט עולמי, מושם דגש על הגנת היערות מפני בירוא, על שיקום יערות ועל נטיעת יערות חדשים. לישראל, הקטנה בשטחה, השפעה מזערית על היקף קיבוע הפחמן ברמה העולמית, אולם, כבכל בעיות הסביבה העולמיות, מוטל עלינו לתרום את חלקנו למאמץ העולמי המשותף לצמצום פליטות גזי החממה, וליער תפקיד חיוני בכך. האסטרטגיה השנייה מתמקדת בצמצום ההשפעות של שינוי האקלים על האדם ועל המערכת האקולוגית. דוגמאות לצעדי הסתגלות הן שתילת עצים בסביבה העירונית להפחתת עומס החום, דילול היער לשם הקטנת צריכת המים שלו, נטיעת מיני עצים ושיחים בעלי התאמה גבוהה לחום וליובש ועוד.
צוות החשיבה של קק"ל העמיד שורה של המלצות להתמודדות עם משבר האקלים כדלהלן:
שמירה על חיוניות היער: יערות ישראל, הנטועים והטבעיים, בייחוד אלה המצויים באזורי הספר, עמדו ועומדים בתנאי יובש קיצוני, ואלה ששרדו עברו ברירה בעצם חשיפתם לתנאים הקיימים בשטח. כדי להתמודד עם ההחרפה במגמות ההתמעטות בכמות המשקעים והעלייה באירועי הקיצון, שיביאו לתמותת עצים ולפגיעה בהתחדשות הטבעית הוצע למזער את הנזקים העתידיים על ידי שיפור משק המים של העצים בדרך של דילול היער, רעייה, נטיעת עצים בעלי התאמה ליובש ושימוש במערכות איסוף נגר ופעולות אגרו-טכניות לניהול משאב המים.
שריפות יער: בעשורים האחרונים יש עלייה בהיקף, בעוצמה, בתפרוסת של שרפות יער, וכן בנזקים הנגרמים מהן מפני שמשך הזמן שבין שרפות הענק הולך ומצטמצם. לרשות יערני קק"ל עומד מגוון רחב של פעולות אפשריות להתמודדות עם שרפות בשטחים הפתוחים ולהפחתת היקף השרפות והנזק שהן גורמות. יש גם צורך שהמדינה תנקוט אמצעים למניעת שריפות בידי אדם הן בזדון והן ברשלנות.
אירועי קיצון: שינוי האקלים מביא עימו שינויים בתזמון, בתדירות ובעוצמה של סופות מסוגים שונים – גשמים, רוחות עזות ושלגים. השילוב בין סוגי הסופות גורם נזקים שונים ליער. הנזק העיקרי הוא לעצים, בעיקר התהפכות עצים, שבירת הגזע במרכזו, שבירת ענפים ושבירת הכותרת, והנזקים משתנים בהתאם לעיתוי הסופה ולמצב הקרקע. מיני עצים שונים מגיבים בצורה שונה. דילול היער הוא הטיפול החשוב ביותר במניעת נזק משלגים ומרוחות. בדילול מתקבל יער שיש בו עצים בריאים וחסונים בעלי קוטר גבוה ביחס לגובהם. עצים כאלה יהיו מותאמים יותר ויקרסו פחות. באזורים קולטי קהל יש לטפל ביער בצורה קפדנית יותר, תוך התייחסות להיבט הבטיחותי ובדגש על פעולות גיזום. כמו כן, יש לתת דגש לנטיעת המינים המתאימים באזורים המועדים לשלגים.
בריאות היער: לעצים יש מערכות הגנה פיזיות וכימיות הפועלות באופן ישיר דרך רעילוּת או מניעת אכילה, ובאופן עקיף על-ידי הורדת הערך התזונתי של רקמת הצמח. שינוי האקלים הצפוי בישראל עלול להחליש את מערכות ההגנה של עצי היער ואת עמידותם כנגד מזיקים. נוסף על כך, העלייה בתדירותם של אירועי קיצון מטאורולוגיים, כדוגמת שלג כבד, סופות רוח ואירועי בצורת, עלולה להגדיל את זמינות מצע ההזנה וההתפתחות למזיקים ובכך להאיץ התפרצות של אוכלוסיות חרקים מזיקים ובו-בזמן לגרום לפגיעה משמעותית באויבים הטבעיים שלהם. באשר למחלות צמחים – התחממות החורף הישראלי עלולה לאפשר תנאים הדומים לגשמי אביב וקיץ באזורים ממוזגים, שיוצרים תנאים נוחים לפתוגנים פטרייתיים וחיידקיים רבים, ובכך להגביר את הסיכוי להתפתחותן של מחלות בעצי יער. כמו כן, עקות יובש ממושכות עלולות להוביל לירידה ביכולתו של העץ לייצר חומרי הגנה ובכך להוביל להכנעתו על-ידי מחלות כרוניות, שבזמינות מים רגילה לא היו גורמות לתמותה. סל הפעולות הנמצא בידי קק"ל להקטנת נזקים לבריאות היער מתייחס לביצוע פעולות ביערות הקיימים ובאלה המיועדים לחידוש ולהקמה, ושם דגש, בין היתר, על ביצוע עבודות יערניות בעונה המותאמת לרקע האקלימי, ועל הקפדה על פעולות דילול בגיל ובעוצמה המתאימים.
צמחים פולשים: צמחים אלה הם מיני צמחים זרים לבית הגידול, שנוכחותם נובעת מפעילות האדם. הם נחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים לאובדן המגוון הביולוגי ולפגיעה בתפקוד מערכות אקולוגיות. נוסף על כך, הם עלולים לגרום נזקים לתשתיות, לחקלאות, לבריאות האדם ועוד. שינוי האקלים, המתבטא בקיצור עונת הגשמים, בירידה בכמות המשקעים ובעלייה בתדירות ובהיקף של אירועי שרפות, עלול להוביל לשינויים בתפוצת מינים. היתרונות שיש למיני צמחים פולשים שונים על פני מינים מקומיים עשויים לגדול ועקב כך להגביר את הקצב והעוצמה של התפשטות המינים הפולשים. המלצות הפעולה עוסקות במניעה, בניטור, במעקב, בתכנון ארוך-טווח מבוסס סדרי עדיפויות, במחקר, בפיתוח כלים ובשיתוף פעולה בין-ארגוני.
אספקת שירותי המערכת האקולוגית: שינוי האקלים הוא מהמחוללים העיקריים והישירים של השינוי לרעה בתפקוד המערכות האקולוגיות ביער וביכולתם של היערות לספק את שירותי המערכת האקולוגית. תופעות הקשורות לשינוי האקלים צפויות לגרום לירידה בשטחם של היערות הבוגרים בישראל, לשינוי במבנה ובהרכב שלהם ובעקבות זאת לפגיעה בתפקודם ובכושרם לספק שירותי מערכת אקולוגית חיוניים.
בקק"ל צופים שתי מגמות הפוכות: מצד אחד ירידה ביכולת היער לספק שירותי מערכת אקולוגית, ומצד שני עלייה בביקוש לכלל שירותי המערכת האקולוגית. עלייה זו צפויה בשל שינוי האקלים, שהשלכותיו צפויות להגדיל את הצורך בכלל שירותי המערכת האקולוגית, וכן בשל גידול האוכלוסייה הצפוי בעשורים הקרובים, שיעצים את הביקוש לשירותים מסוימים. המלצות הפעולה מתייחסות לתכנון מוכוון שירותי מערכת, לקביעת סדר העדיפות לממשק יערני בהתאם לשירותי המערכת שהיער מספק, ולחיזוק ההגנה על שטח היער.
המאמר פורסם בספטמבר 2024 בכתב העת אקולוגיה וסביבה.
