המטיילים ברחבי הארץ ובמיוחד במרכזה פוגשים לעיתים קרובות את מסילת הברזל, בין שהם נאלצים לחצות אותה ובין שהולכים לאורכה. לדוגמה, מסלול מבצר קאקון בעמק חפר, המוצע באתר זה, עובר במקביל לקו מסילת הברזל המזרחית המחודשת, ליד מושב אומץ. את שרידי מסילת הברזל המנדטורית ניתן לראות בדמותו של גשר הרכבת ששנת בנייתו 1931, עדיין חקוקה עליו.
מערכת מסילות הברזל בישראל מתפתחת בהדרגה ואפילו יש מחשבות לחבר אותן בין קריית שמונה לאילת. בינתיים, עד למימוש חזון זה נסתפק בניסיון להבין את הנסיבות לפיתוחה של מערכת זו החל מתקופת השלטון העותומני ומחליפו המנדט הבריטי ועד כמה קשורה הרכבת לפיתוחה של העיר חיפה. מבט על תלותה של העיר חיפה בפיתוח מערכת הרכבות בארץ ישראל מספק ג'וני מנסור.[1]
השולטן העותומני עבדול חמיד השני ששלט באימפריה בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ביקש להוכיח את עוצמתו על ידי חיבורה של איסטנבול לחיג'אז באמצעות רכבת ולאפשר למאמינים המוסלמים מכל קצוות האימפריה למלא את מצוות החאג'. מאחורי שאיפה דתית זו הסתתרה כוונה פוליטית ארצית למדי – להדק את שלטונו. כמו פריסת קווי הטלגרף שאפשרו לו לשלוט טוב יותר במדינות האימפריה הרחוקות מאיסטנבול, כך קיווה שפריסת קווי הרכבת תאפשר לו לשלוח במהירות כוחות צבא להרגעת רוחות התקוממות בעת הצורך. העבודה על קו הרכבת החיג'אזית החלה בשנת 1900 בחיבורה של דמשק לדרעא שבסוריה והסתיימה בשנת 1908 עם פתיחת תחנת הרכבת בעיר מדינה. במהלך תקופה זו נסלל קו משני מדרעא לחיפה שהסתיים בשנת 1905.
להחלטה לסלול קו רכבת משני מדרעא לחיפה באורך של כ-160 קילומטרים היו שיקולים כבדי משקל: היה צורך לייבא את חומרי הבנייה לרכבת החיג'אזית ונמל חיפה הועדף על פני עכו ואפילו על פני נמל ביירות, מפני שהדרך מביירות לדרעא הייתה הררית ואילו החיבור מחיפה לדרעא היה דרך עמק יזרעאל שהיה נוח לסלילת קו רכבת. בנוסף, העדפת נמל חיפה על פני נמל ביירות צמצמה את תלותו של הממשל העותומני בממשלה הצרפתית ששלטה בנמל ביירות. קו הרכבת מדרעא לחיפה פתר גם את בעיית שינוע יבולי הגרעינים לייצוא מהחורן לשווקי אירופה ואפשרה יבוא מוצרים מאירופה וארה"ב. כתוצאה מכך התפתחה חיפה בקצב מסחרר, תוך שהיא הופכת גם למוקד קליטת עולי רגל מוסלמים שהגיעו באוניות לחיפה והמשיכו דרכם לרכבת החיג'אזית בדרעא.
עם תום מלחמת העולם הראשונה והחלפת השלטון העותומני במנדט הבריטי, הורחבו מסילות הברזל שחוברו גם למצריים וקו הרכבת עבר גם למרגלות רכס השומרון ומערך הרכבות הפך לאחד מגדולי המעסיקים בפלשתינה-א"י.
[1] Mansour, J. (2006). The Hijaz-Palestine railway and the development of Haifa. Jerusalem quarterly, (28).
