פעילות גופנית דורשת השקעת אנרגיה. "אנרגיה אינה יכולה להיווצר או להיעלם, לכל היותר היא יכולה להשתנות מצורה אחת לאחרת", ציטוט זה, המיוחס לאיינשטיין, מסביר את עיקרון חוק שימור האנרגיה. במקרה של אנרגיה הדרושה לפעילות גופנית, אנו ממירים אנרגיה כימית האצורה במזון לאנרגיה קינטית (פעילות, עבודה) ואנרגית חום (זיעה). אנו צורכים אנרגיה מהמזון לצורך קיום פונקציות החיים הבסיסיות: נשימה, עיכול, תנועת מחזור הדם ובניית תאים. הוצאה זו מכונה "הוצאה אנרגטית במנוחה" (RMR – Resting Metabolic Rate) והיא מושפעת מגורמים כמו גיל, מין ומבנה גוף. כשבעים אחוזים מכלל האנרגיה שהגוף צורך ביממה מופנים לפונקציות בסיסיות אלה של קיום החיים והיתרה, כשלושים אחוזים משמשים לתנועת הגוף. אורח החיים המודרני צמצם את הצורך בחיפוש בלתי נלאה אחר מזון והתוצאה היא שמאזן הכנסת האנרגיה עולה לאין שיעור על הוצאתה והעודף מצטבר בגוף כשומן. לאורח חיים הנטול מאמץ גופני יוחד המושג "יושבני" (Sedentary) ולדבקות בו יש תוצאות שליליות במונחים של בריאות, איכות חיים ותוחלת חיים.
שמירה על מאזן אנרגטי של הגוף רק באמצעות שמירה על משטר תזונה קפדני רצויה מאד, אך לא תמיד אפשרית ואפילו אינה מבטיחה מניעת מחלות שמקורן בחוסר תנועה. איזון בין האנרגיה שהגוף צורך מהמזון ובין השימוש בה הוא הסוד לחיים בריאים ופעילות גופנית חיונית לשמירת המאזן האנרגטי. כיצד אם כן, ניתן לקיים בקרה על המאזן האנרגטי? יחידת האנרגיה בה נעשה שימוש למדידת המאזן האנרגטי היא הקלוריה. קלוריה אחת מוגדרת באופן פורמלי ככמות האנרגיה הדרושה לחימום גרם אחד של מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספירה אחת. יחידת המדידה הבסיסית של האנרגיה המופקת ממזון לשימוש הגוף היא 1,000 קלוריות או הקילו-קלוריה (קק"ל) וסדר הגודל של כמות האנרגיה הממוצעת הנדרשת ליום אחד היא כ-2,500 קק"ל לגבר וכ-2,000 קק"ל לאישה.
בחברת השפע עולה כמות האנרגיה הנצרכת בהרבה על זו המומלצת ולכן יכולה הפעילות הגופנית לאזן את משק האנרגיה. הפעילות הגופנית כוללת פעילויות יומיומיות ופעילויות פנאי. "פעילות יומיומית" היא לדוגמה עבודות פיזיות בבית ובגינה כמו שאיבת אבק או השקיה או הליכה ממקום למקום למטרה מסוימת. "פעילות פנאי" משמעה בעיקר פעילות ספורטיבית ברמות מאמץ שונות החל מטיול בטבע ועד ריצה תחרותית. צריכת האנרגיה, אם כן, תלויה בסוג הפעילות הגופנית, עצימותה ומשכה.
כל פרט זקוק לכמות אנרגיה שונה התלויה במין, בגיל ומשקל גוף. לכן, גם אם שני אנשים מבצעים בדיוק את אותה הפעילות הגופנית, באותה העצימות ולמשך אותו הזמן, צריכת הקלוריות שלהם תהיה שונה. איך נדע כמה אנרגיה צרכו כל אחד או אחת? לצורך חישוב האנרגיה הנצרכת בפעילות גופנית מסוימת נזדקק למדד אוניברסלי הנותן ערך לפעילות גופנית ומשקלל בתוכו את סוג הפעילות ועצימותה ביחידת זמן נתונה (דקה או שעה). מדד זה קרוי MET (Metabolic Equivalent of Task), או יחידה של "שווה ערך מטבולי" והוא מבטא את עצימותה (Intensity) של הפעילות הגופנית. הפעילות אליה מושוות פעילויות גופניות אחרות היא ישיבה במנוחה על כיסא, וערכה האנרגטי הוא 1 MET. בסולם ההוצאה האנרגטית ביחידות MET נקבעה רשימה ארוכה של פעילויות יומיומיות ופעילויות פנאי ולכל פעילות נקבע ערך ביחס לישיבה במנוחה על כיסא. אם כן, יחידה אחת של MET מוגדרת כקצב המטבולי המחושב באמצעות הנוסחה הבאה:
MET 1 = 1 דקה/1 ק"ג/3.5 מ"ל חמצן
הסבר: כאמור, ערכה המטבולי של ישיבה על כיסא ביחידות MET הוא 1. בתנאים אלה, כל ק"ג גוף צורך בערך 3.5 מ"ל חמצן במשך דקה אחת. כאשר הגוף נתון במאמץ כתוצאה מפעילות גופנית, צריכת החמצן עולה ולכן גם הערך המטבולי של הפעילות הנתונה עולה, כמפורט על פי הדוגמאות, בלוח הבא המשווה בין מגוון פעילויות ביחידות MET:
| פעילות יומיומית | MET | פעילות ספורט ופנאי | MET |
| ישיבה במנוחה על כיסא | 1 | רכיבה על אופניים 10 קמ"ש | 4.8 |
| צביעה | 4 – 5 | רכיבה על אופניים 30 קמ"ש | 9.8 |
| גיהוץ | 2 | ריצה 13 קמ"ש | 12.9 |
| שטיפת רצפה | 3.3 | משחק כדורגל | 10.3 |
| עישוב גינה | 3.5 | שחייה מהירה | 13.6 |
| הליכה 3 קמ"ש | 1.8 | ||
| הליכה 5 קמ"ש | 3.2 | ||
| הליכה 7 קמ"ש | 5.3 |
השימוש ביחידות MET מספק הערכה אוניברסלית לעצימותה של פעילות גופנית מסוימת, אך זו אינה אינדיבידואלית. אם ארצה לבצע הערכה מהי צריכת האנרגיה שלי כפרט בפעילות נתונה, אזדקק לעוד שני נתונים משתנים: משקל הגוף שלי ומשך זמן הפעילות. במקרה זה ההוצאה האנרגטית ביחידות של קלוריות או ליתר דיוק קילו קלוריות, תחושב בדרך הבאה:
משך האימון בדקות כפול משקל הגוף בק"ג כפול 3.5 (מ"ל חמצן) כפול מספר יחידות MET של הפעילות. את התוצאה המתקבלת נחלק ל-200 ונקבל את ההוצאה הקלורית לאימון.
דוגמה: האחים ראובן ושמעון יוצאים מביתם לתחנת הרכבת בהליכה מהירה, על מנת להספיק לתפוס אותה. קצב ההליכה של שניהם עומד על 7 קמ"ש שערכה הוא 5.3 ביחידות MET. משקלו של ראובן 80 ק"ג ומשקלו של שמעון 70 ק"ג. כמה קלוריות צורך כל אחד מהם בהליכה נמרצת זו, אם היא נמשכה 30 דקות?
צריכת הקלוריות של ראובן היא: 30 דקות כפול 80 ק"ג כפול 3.5 (מ"ל חמצן) כפול 5.3 (יחידות MET הליכה במהירות 7 קמ"ש) מחולק ב-200 = 222.6 קק"ל.
צריכת הקלוריות של שמעון היא: 30 דקות כפול 70 ק"ג כפול 3.5 (מ"ל חמצן) כפול 5.3 (יחידות MET הליכה במהירות 7 קמ"ש) מחולק ב-200 = 194.7 קק"ל.
דוגמה זו ממחישה ששני אנשים המבצעים פעילות זהה ובמשך זמן זהה צורכים כמות שונה של אנרגיה. במקרה זה פער הצריכה של ראובן עומד על כ-28 קק"ל יותר מאשר של שמעון, בגלל משקל גוף שונה.
